מי מאיתנו שניסה לעשות צעד מחוץ ל'אזור הנוחות" שלו לא חטף 'ריקושטים' של לחץ חברתי?
אני בטוח שגם אתם הרגשתם את זה בסיטואציה כזו או אחרת ברגע שניסיתם לעשות משהו שלא בדיוק מקובל בקרב החברה הקרובה אליך, בין אם זה משפחה או בן / בת זוג או החברים או סתם מכרים.
אל תדמיינו את הלחץ החברתי כאנשים ש'יושבים לכם על הראש' וכל היום אומרים שאין לכם סיכוי להצליח ושזה לא אפשרי.
לא.
זה יכול להיות סתם משפט שזרקו לכם פה ושם או שפרצוף שעשו ברגע שסיפרתם להם על השאיפות שלכם. לרוב זה ככה.
הסיבה המרכזית היא החינוך של הדור הישן שמקובל עד היום בקרב 'האנשים הממוצעים' - אותה האוכלוסייה שבמיינדסט שלה יש את הרוטינה המקובעת של החיים: בית-עבודה-בית,
וברגע שסיפרתם להם על הרעיון שלכם להקים סטארט-אפ או להיות עצמאיים (לא משנה באיזה מקצוע) או פשוט שאתם לא רואים צורך ללמוד לתואר ראשון – ישר נדלקת להם הנורה והם עוברים למצב התקפה.
המציאות של היום יוצרת לאט-לאט את השינוי התודעתי בקרב החברה ואנשים מתחילים להפנים שהעולם משתנה, אך לצערנו בקצב מאוד איטי.
טיפ קטן
תזכרו ותתעדו את אותם הרגעים שבהם האנשים החשובים בחייכם אומרים לכם שזה לא אפשרי, ותיצרו מזה את המוטיבציה שתניע אתכם לאורך הדרך. פשוט תדמיינו את הרגע שהם ייקחו את המילים שלהם בחזרה. הרגשה שאין שנייה לה.
אגע בתת-נושא חשוב ביותר של לחץ חברתי שפשוט הורס ללא מעט גברים ונשים כאחד את העתיד ומשנה להם את החיים בגלל שהם נכנעו-
הלחץ להתחתן:
נשמע מצחיק? לצערי לא כל כך, אפילו די עצוב.
הסטטיסטיקה בארה"ב ובאירופה מדברת על כך שכל זוג שני מתגרש! (תבינו את הנתון הזה).
איך זה קשור ללחץ חברתי?
הקשר ישיר למה שהסברתי מקודם – הדור הישן שגדל על זה שצריך למצוא בן/בת זוג , להתחתן בגיל צעיר ולהביא כמה שיותר מהר ילדים, הוא הגורם #1 לסטטיסטיקה הזו.
אני לא אומר שאסור להתחתן או להביא ילדים בגיל 25, אבל אם אתם מבינים שלא הגעתם עדיין לשלב בחיים שלכם שבו מסודרים פיננסית (אנחנו חיים בעולם שזה גורם מאוד חשוב להצלחה ולקיום) והגעתם כבר לשלב ש'קרעתם את עצמכם' כדי להגיע להצלחה כלשהי, כנראה שתצטרכו לעשות חושבים עם עצמכם אחרת תצטרכו לוותר על החלומות.
המסר המרכזי מכל ההסבר הזה – אל תכנעו ללחץ חברתי!
הוא יגיע, בעיקר בתחילת הדרך, עד שאנשים יפנימו שאתם רציניים ואתם באמת הולכים על זה עד הסוף, אבל אותה התקופה תעמיד אותכם במבחן מנטלי קשה ביותר ששם אתם נמדדים בתור יזמים.
מאז הופיעו לא מעט מחקרים, מבוססים ומנומקים יותר, על אסטרטגיית שמירת הקצב, או בשמה המקצועי 'Pacing'.
חלוקת הקצב, בין אם מדובר באימון או בתחרות, מתייחסת לבחירת קצב נכון לפעילות, כזה שיאפשר שימוש יעיל וחסכוני במאגרי האנרגיה השונים עד להשלמת המשימה.
כך, מעבר לכישרון או לחוסן המנטלי, מומחים טוענים כי הכתבת הקצב היא אחד העקרונות החשובים ביותר בכל פעילות בחיים, בין אם מדובר בריצת ספורט או בריצה לעבר החלומות והמטרות שלנו בחיים.
מבחן המרשמלו הוא ניסוי שערך חוקר הפסיכולוגיה וולטר מישל באוניברסיטת סטנפורד בשנות ה-60 במטרה לבחון את התהליכים המנטליים המאפשרים דחיית סיפוקים. באופן ספציפי יותר, מישל בחן האם וכיצד מסוגלים ילדים בני שנתיים עד ארבע לדחות סיפוקים.
קצת יותר על המבחן...
מישל הזמין כל ילד בתורו לחדרון וביקש ממנו לבחור מרשמלו מקערה. לאחר שהילד בחר מישל הסביר לו שאם יצליח להישאר לבדו בחדר במשך מספר דקות מבלי לאכול את המרשמלו- יקבל שני מרשמלויים כאשר החוקר ישוב לחדר. מישל ביקש מהילדים לצלצל בפעמון אם יחליטו שלא להתאפק אלא לאכול את הממתק. מישל יצא מהחדר וצפה בילדים במצלמות בכדי לצפות בהם כאשר הם מתמודדים עם האתגר.
התוצאות לטווח המיידי
ההמתנה לחוקר מבלי לאכול את המרשמלו היוותה פיתוי משמעותי עבור כל הילדים, אך דרכי ההתמודדות היו שונות באופן משמעותי. כשני שליש מהילדים לא הצליחו להתאפק ואכלו את המרשמלו לפני שהחוקר חזר לחדר הניסוי. חלקם לא ניסו כלל להתמודד ואכלו את המרשמלו מיד עם צאת החוקר, אפילו מבלי לצלצל בפעמון. חלקם ניסו להתאפק אך בשלב מסוים "נשברו". שליש מהילדים, לעומת זאת, הצליחו שלא לאכול את הממתק כאשר הם נעזרים באסטרטגיות שונות: חלקם כיסו את עיניהם בידיהם כדי לא לראות את הממתק, חלקם הסתובבו בחדר ושרו לעצמם וחלקם ליטפו וליקקו את הממתק מבלי לאכול אותו.
התוצאות לטווח הארוך
יותר מעשור אחרי שערך את ניסוי המרשמלו, מישל פנה שנית למשפחות שהשתתפו בניסוי ובדק מדדים שונים כציון מתכלל, קיומן של קשיי קשב ובעיות ההתנהגות, יכולת התמודדות עם מצבי לחץ ושימור מערכות יחסים חבריות.
הממצאים היו חד משמעיים:
ילדים שהחזיקו מעמד ולא אכלו את המרשמלו תוך זמן קצר היו בעלי יכולות גבוהות יותר, משמעת עצמית גבוהה, מצב כלכלי טוב יותר ובכלל, חיו את החיים שלהם טוב יותר.
משמעות לחיים
אם להשוות את המבחן הזה, אשר נבדקו בו ילדים, עם האתגרים שלנו בחיים, ניתן למצוא קשר ישיר: רוב האנשים בוחרים בדרך הקלה בחיים עם קיצורי דרך וללא לקיחת סיכונים מכיוון שזה בטווח המידי וזה הרבה יותר נוח, לעומת האנשים המצליחים שבינינו שמבינים שכדי "לקבל את המרשמלו השני" צריך לקחת את הסיכונים ולחכות יותר זמן.
ההבנה שהעבודה הקשה היום תעשה את החיים שלכם קלים בעתיד היא בעצם כל הסיפור.
כריס גרדנר , בן 66, יזם, איש עסקים אמריקאי ברוקר, משקיע ודובר מוטיבציה.
כריס נולד באזור עני בוויסקונסין. הוא גדל לילדות לא קלה עם אמו בטי ואביו החורג, פרדי.
כשהיה בן 7 בלבד התעורר מצעקות
!! "כריס, כריס, קום מהר, מהר, אימא שוכבת על הרצפה ויוצא ממנה המון דם" !!
כשרץ לסלון ראה את אמא שלו שרועה על הרצפה ומדממת לאחר שפרדי הכה אותה כמעט למוות. כריס מספר שעד היום אינו יודע למה אף אחד מדודיו או שכניו אינו התערב בנושא והעיף את פרדי מהבית.
כשהיה בן שמונה אמו נאסרה והוא ואחיו נשלחו למשפחות אומנות.
למרות הילדות הקשה שעברה עליו והעובדה שאמו נעדרה לפרקים ונשלחה לכלא, בכל פעם מסיבות שונות, גרדנר ציין שהיא הייתה מקור אמיתי של השראה עבורו כשנטעה בו את האמונה העצמית והנחישות להצליח בכל מחיר.
כפי שהוא מספר בזיכרון שיש לו מגיל 16, בו צפה בטורניר הגמר של אליפות בכדורסל: "אחת המועמדות לניצחון באותה שנה הייתה אוניברסיטת ג׳קסונוויל, ששיחק בה הכוכב ארטיס גילמור. תוך כדי שאני צופה בהתלהבות במשחק, אמרתי לעצמי בקול רם: ׳וואו, יום אחד הבחור הזה ירוויח מיליון דולר׳. אמי שעמדה מאחורי עם קרש הגיהוץ, ענתה לי כמו הד, בקול צלול וברור:
׳בני, גם אתה יכול יום אחד להרוויח מיליון דולר׳.
באותו רגע הייתי המום ממה שהיא אמרה, לא יכולתי להוציא הגה מהפה ורק נתתי למילים שלה לחלחל בתוכי".....
זוהי רק ההתחלה של סיפור חייו המדהים של כריס.
🤛 מה התירוץ שלך?! 🤜
לאור מגבלה בתווים בפלטפורמה,
במידה ותרצו לקבל את התקציר המלא, שלחו לנו הודעה ישירה