family-law

[family-law]

פירוק שיתוף

מאמר זה יסקור בקצרה את נושא פירוק השיתוף - הן בין בני זוג והן בין שותפים בנכס ללא קשר משפחתי. המאמר יעסוק בסיטואציה שבה בני זוג רוצים לפרק את השותפות ביניהם, בכל הנוגע לדירת המגורים המשותפת שלהם, וגם בנוגע לנכסים נוספים. מדובר בתחום לא פשוט, שמצריך ידע משפטי נרחב. המאמר נכתב על מנת להעניק לקורא מידע בנושא, אך הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

?מי הם שותפים במקרקעין

שותפים במקרקעין יכולים להיות בעלי קשר משפחתי ובעלי קשר עסקי. במרבית המקרים שותפים בעלי קשר משפחתי, הם בני זוג או שותפים מכוח ירושה, בעוד שותפים עסקיים הם חברים או מכרים שרכשו יחד מקרקעין, או לצורך השבחה או לצורך השקעה או לצורך שימוש משותף בנכס, או למטרה אחרת. בנכס יכולים להיות שותפים שני אנשים או יותר.

מסיבות שונות, אחד השותפים בנכס יכול לבקש פירוק שיתוף ולבקש להוציא את עצמו מהשותפות.

:שותפים במשפחה

כאמור, שותפים בנכס יכולים להיות בני משפחה. השותפים השכיחים ביותר בתחום דיני המשפחה, הם יורשים של נכס או בני זוג שרכשו נכס לצורך חיים משותפים או לצורך השקעה.

כאשר בני זוג בוחרים להתגרש, הם צריכים, מלבד הגירושים, לחלק ביניהם את המשמורת על הילדים, את הרכוש ואת הזכות על הדירה המשותפת. דרך המלך בהליך הגירושים והסוגיות הנלוות לו לרבות פירוק השיתוף, היא באמצעות יצירת חוזה המוסכם על שני הצדדים. במידה ואחד הצדדים לא מצליח להגיע להסכמות בנוגע לדירה המשותפת, הרי שאז אחד הצדדים יכול להגיש תביעה לפירוק שותפות.

במקרים רבים, הבקשה מוגשת שלא בתום לב ועל מנת לנסות ולהשפיע על ההליכים המקבילים שמתנהלים, לרבות הליך הגירושים. במקרים אלו, בית המשפט לענייני משפחה בוחן את הסיבה להגשת התביעה ואת תום לב התובע.

בנוסף, כאשר יש ילדים לבני הזוג שמבקשים להתגרש, יבחן בית המשפט לענייני משפחה האם לילדים המשותפים יש מקום ראוי לגור, לפני שיקבל את התביעה לפירוק השותפות בנכס.

?כיצד ניתן לבצע פירוק שיתוף

פירוק שיתוף יתכן שיהיה בהסכמת השותפים, שינסחו הסכם, יחליטו כיצד הם מפרקים את השותפות, מי יקנה את החלק של השותף שרוצה לעזוב וכיצד תתבצע התמורה. לצורך הסכמת הצדדים ניתן ורצוי להיעזר במגשר או מפשר, שגם יסייע בניסוח ההסכם והחתמת הצדדים.

אם אין הסכמה בנוגע לפירוק השיתוף, יש להגיש תביעה לבית המשפט המוסמך שידון בה ויורה על פירוק השיתוף. את התביעה כדאי להגיש באמצעות עורך דין מוסמך ומומחה בתחום, שיכול לסייע ללקוחו בניהול ההליך בבית המשפט. לפני מתן פסק דין, בודק בית המשפט, האם מדובר בתביעה שהוגשה בתום לב. אם התביעה אכן הוגשה בתום לב, בית המשפט יורה על פירוק באחת מן הדרכים הבאות:

פירוק בעין: חלוקת המקרקעין לפי מספר השותפים, כך שכל שותף יקבל חלק אחד. אם יש חלקים שהשווי שלהם גבוה יותר, השותפים שמקבלים את החלקים האלה, ישלימו בכסף לשותפים שקיבלו את החלקים ששווים פחות.

מכירת הנכס: במקרים רבים, לא ניתן לבצע חלוקה בעין ולכן בית המשפט המוסמך מורה על מכירת הנכס. לרוב הוא ממנה כונס נכסים שידאג למכירת הנכס ובהמשך לחלוקת הכסף בין כל השותפים.

מכירת הנכס לאחד השותפים: האופציה השלישית היא שאחד מהשותפים בנכס יקנה את החלק של מי שמבקש לפרק את השותפות. במקרה זה, מבקש הפירוק יקבל את הכסף מהשותף שקונה את החלק שלו והשותפות תיגמר.

?מי הוא בית המשפט המוסמך

אם מדובר בשותפים שהם בני משפחה, בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לענייני משפחה, ללא כל משמעות לשווי וסוג הנכס.

אם מדובר בשותפים עסקיים, יש קודם כל לבחון האם מדובר בנכס שרשום בטאבו או לא. אם הנכס רשום בטאבו, אזי הסמכות היא של בית משפט השלום, ללא קשר לשווי הנכס. אם מדובר בנכס שלא רשום בטאבו אלא ברשות מקרקעי ישראל או בחברה קבלנית, הערכאה תיקבע על פי שווי הנכס (עד 2.5 מיליון ש"ח - בית משפט השלום. מעל 2.5 מיליון ש"ח - בית המשפט המחוזי).

:לסיכום

כאשר אחד משותפים במקרקעין - בני משפחה או שותפים עסקיים - רוצה לפרק את השותפות, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בהסכמה וברוח טובה, על ידי יצירת הסכם חתום על ידי הצדדים. אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמות, אזי על מבקש הפירוק לפנות לעורך דין מוסמך בתחום (או עורך דין בתחום דיני המשפחה או עורך דין בתחום המקרקעין, תלוי בסוג השותפות) ולהגיש תביעה לבית המשפט המוסמך, לפירוק השיתוף, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים ולנהל את ההליך בבית המשפט.

[family-law]

הפרת צו הרחקה

צו הרחקה – כשמו כן הוא, צו שמונע מפלוני להתקרב לאלמוני. אנו פונים לבית המשפט בבקשה לקבל צו הרחקה, כאשר אדם מתלונן על הטרדה של שכן, או כאשר בת זוג מתלוננת על הטרדה של בן הזוג או להיפך, ויש עוד דוגמאות רבות. במאמר שלהלן, נסביר מה הדין לגבי צווי הרחקה, לרבות ההבדל בין צווי הרחקה, שכן בישראל ישנם שני חוקים שונים שמקנים סמכות למתן צו הרחקה. בנוסף, ניתן מספר דוגמאות למקרים שבהם נדרש צו הרחקה, הן בתחום המשפחה, והן בין אנשים שאין ביניהם קרבה משפחתית. כמו כן, נסביר מהו הדין לגבי הפרת צו הרחקה. את כל זאת, נעשה עבורכם הגולשים, על מנת להעניק לכם תוכן איכותי.

נעיר כי המאמר אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

:צו הרחקה – החקיקה הרלוונטית

בישראל, צווי הרחקה ניתנים מכוח שני חוקים: החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991, שנועד להקנות לבית משפט או לבית דין דתי, את הסמכות להורות על מתן צווי הרחקה בין בני משפחה. החוק השני, הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001, שמאפשר מתן צווי הרחקה בין אנשים זרים.

:החוק למניעת אלימות

כאמור, החוק למניעת אלימות במשפחה הוא חוק שמקנה לבית המשפט, לרבות בית דין דתי, סמכות להורות על מתן צו הרחקה בין בני משפחה. החוק הזה גם כולל מספר התאמות שנוגעות אך ורק לבני משפחה (למשל – חובה למצוא דיור חלופי לקטינים וכיו"ב). בן משפחה מוגדר בחוק למניעת אלימות, כבן זוג, הורה, ילד, אח, בן זוג של הורה וכיו"ב. כדי לקבל צו הרחקה, יש להוכיח לבית המשפט כי קיימת הטרדה, כגון – בילוש, אלימות, איומים ועוד. הצו מוגבל לתקופה של עד חצי שנה, עם אפשרות להארכה לתקופה כוללת של שנתיים (בנסיבות מיוחדות).

:החוק למניעת הטרדה מאיימת

החוק למניעת אלימות, הוא חוק שמאפשר מתן צו הרחקה בין אנשים זרים. לדוגמא, אם אדם רוצה להתלונן על השכן שלו, הרי שהחקיקה הרלוונטית תהיה החוק למניעת אלימות. גם במסגרת החוק הזה, כדי לקבל צו הרחקה, יש להראות כי אכן מתקיימת הטרדה, כגון – תקיפה או אלימות מילולית ופיזית, בילוש, פגיעה בפרטיות וכו'. במידה ובית המשפט התרשם מהראיות שאכן מתקיימת הטרדה, הרי שאז יינתן צו הרחקה. כאן התקופה היא לשלושה חודשים עם אפשרות להארכה לחצי שנה, ועוד הארכה של עד שנתיים בנסיבות מאוד מיוחדות.

הסמכות לדון בבקשות לצווי הרחקה, נתונה לבית משפט השלום, או בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לצוו הגנה (דהיינו – צווי הרחקה לפי החוק למניעת אלימות).

:דוגמאות

צווי הרחקה הם דבר שכיח למדי, הן בהיבט המשפחתי והן בהיבט החברתי. הבה נמנה מספר דוגמאות:

צווי הרחקה בין הורים וילדים: לעיתים, מתרחשות סיטואציות מצערות של אלימות מצד ילדים כלפי הוריהם, מה שמצריך מההורים לבקש צווי הרחקה.

צווי הרחקה בין בני זוג: גם כאן מדובר במקרים שמתרחשים לעיתים בין זוגות מסוכסכים, כאשר לא פעם צווי הרחקה בין בני זוג הם חלק מטקטיקה של גירושין.

סכסוכי שכנים: אחד המקרים היותר שכיחים, הוא צו הרחקה בין שכנים, עקב סכסוך מקרקעין או סכסוך על חניה, או סכסוך אחר שלעיתים מגיע לאלימות פיזית או מילולית. כך שסכסוכי שכנים יוצרים הרבה מאוד בקשות לצווי הרחקה.

צווי הרחקה משטרתיים: לקצין משטרה, יש סמכות להורות על הרחקה, במקרים שבהם חשוד שוחרר ממעצר. כך גם לשופט מעצרים. במקרים כאלו, מטרות הצו הן לאפשר הגנה על מתלונן ולמנוע שיבוש הליכי חקירה.

?מה הדין לגבי הפרת צו הרחקה

הפרה של צו שיפוטי, עשויה להוות עבירה פלילית. העבירה המכונה "הפרת צו שיפוטי", מפורטת בחוק העונשין, התשל"ז–1977, והיא מהווה עבירה שהעונש בגינה הוא שנתיים מאסר. חשוב להדגיש כי לא מדובר בכל צו שיפוטי, אלא רק בצו שיפוטי שנועד להגן על חיי אדם.

לסיכום

במאמר זה עסקנו בצווי הרחקה: הסברנו מהם החוקים הרלוונטיים לקבלת צו הרחקה בישראל, וכן הצגנו דוגמאות מוחשיות ממקרים אמיתיים ושכיחים. את המאמר נסיים בהמלצה להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון.

[family-law]

בגידה

במסגרת תביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, על מבקש הגירושין, במידה ואינם נעשים בהסכמה, להוכיח עילת גירושין. עילות הגירושין הן עילות מיוחדות משום שאינן קבועות בחוק הישראלי, אלא בדין העברי–דתי. הייחודיות של הליכי הגירושין בישראל, הינה בכך שהם מתנהלים עפ"י הדין הדתי שחל על בני הזוג. במאמר זה נתמקד בעילות הגירושין במשפט העברי ונסביר בין היתר על עילת הבגידה. כמו כן, נסקור עילות גירושין נוספות הקיימות בדין העבר��–דתי.

מטרת המאמר היא להציג לכם הקוראים תוכן איכותי, אך נעיר כי אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה.

:גירושין בישראל להלכה ולמעשה

בישראל, חוקק בשנת 1953 חוק הנקרא "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התשי"ג–1953". החוק הזה הוא המשכו של "דבר המלך במועצתו" שחל בארץ ישראל עוד לפני הקמת המדינה, שהעניק לכל העדות הדתיות את סמכות השפיטה בענייני אישות. בהתאם, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי גירושין ונישואין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה.

כלומר, סמכות השפיטה הבלעדית בענייני נישואין וגירושין, נתונה בידי בתי הדין הרבניים האזוריים, אשר מעליהם בית הדין הרבני הגדול – המהווה ערכאת ערעור.

כאשר מבקשים להתגרש, יש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, שכאמור יש לו סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין וגם בתביעות הנוגעות לגירושין, כגון – תביעת כתובה, שלום בית, חליצה וייבום, וגם מזונות (כסמכות מקבילה). כאמור, כאשר מבקשים להתגרש, יש להסדיר נושאים נוספים, כגון – משמורת ילדים, מזונות ילדים וחלוקת רכוש בין בני זוג.

נעיר, כי לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לשפוט רק בתביעות לגירושין, אך יש לו גם סמכות לעסוק בעניינים נלווים, כגון משמורת ורכוש, רק במקרים שבהם מוגשת תביעת גירושין הכורכת עמה את העניינים הנוספים. במקביל, לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לשפוט בכל עניין משפחתי, למעט תביעות לגירושין.

כמו כן, המבקש להתגרש, צריך להוכיח עילת גירושין מבין עילות הגירושין הקיימות במשפט העברי. נרחיב על כך בחלק הבא.

:עילות גירושין בדין העברי– דתי

במסגרת תביעת גירושין, המבקש להתגרש צריך להוכיח את קיומה של עילת גירושין. ישנן עילות גירושין ששמורות רק לגבר כלפי האישה, וישנן עילות גירושין משותפות, דהיינו – כאלו שכל אחד מהצדדים יכול לטעון. אגב, עילת הבגידה שעליה נרחיב בחלק הבא, היא עילה ששמורה רק לגברים כלפי נשים. עילות גירושין נוספות, הן למשל:

מעשה כיעור: התנהגות לא ראויה של האישה, כגון – יציאה עם גבר אחר, מבלי להוכיח קיום יחסי אישות, יכולה להוות מעשה כיעור. זו עילת גירושין של הגבר כלפי האישה.

אי קיום מיני: העילה כוללת גם מקרים של עקרות לאחר מספר שנים וגם אי סיפוק מיני. זו עילה לגירושין, לשני הצדדים.

עוברת על דת יהודית: אישה שלכאורה מחטיאה את בעלה מבחינה הלכתית, היא למעשה אישה שעוברת על דת יהודית, ולכן זו עילת גירושין של הבעל כלפי האישה.

אלימות: אלימות, היא עילת גירושין של האישה כלפי הגבר, אך גם להיפך (במקרים נדירים כמובן).

מאיס עליי: זו עילת גירושין מוכרת. מאיס עליי, היא סיטואציה שבה בן הזוג פשוט מאוס על בן הזוג האחר. כלומר, בני הזוג פשוט לא מסתדרים יחדיו, ומעשיהם פוגעים בחיי הנישואין, עד לכדי עילת גירושין.

:עילת הבגידה

בגידה בדין העברי–דתי, היא סיטואציה שבה אישה נשואה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר, שהוא לא בעלה. במקרים כאלה, היא אסורה לבעלה ולבועלה, ולבעל יש עילת גירושין מחייבת כלפי האישה. מה הכוונה ב"מחייבת"? הוא בעצם מחויב "לגרש אותה" מבחינה הלכתית. כמו כן, ישנן סנקציות בדין הדתי על אישה בוגדת. למשל – אם אישה הרתה לגבר אחר בעת שהייתה נשואה, אזי הילד ייחשב בתור ממזר (הדבר לא תקף כלפי גבר שקיים יחסי אישות עם אישה אחרת אשר הרתה לו). ממזר הוא אדם שאסור בקהל ופסול חיתון. כמו כן, אישה שבגדה בבעלה, היא אישה שיכולה לאבד את זכאותה למזונות אישה (לא למזונות ילדים).

:גירושין בהסכמה

נעיר כי הצורך להוכיח עילת גירושין, הוא חשוב מאוד במסגרת תביעת גירושין. עם זאת, גירושין אפשר גם לקיים בהסכמה, ואם בין בני הזוג יש הסכם לגירושין, הרי שיש להגישו לבית הדין הרבני, ללא צורך לנהל הליך גירושין ארוך ומורכב, עם הוכחת עילת גירושין.

[family-law]

ידועה בציבור

רבים בארץ בוחרים לקיים מערכת יחסים זוגית ללא נישואין פורמליים. לאחרונה, קיים שיח ער לגבי נישואין שלא באמצעות הרבנות. בפועל, בישראל נישואין אזרחיים אפשריים מצד אחד, אך לא ממש אפשריים מהצד האחר, וזה דבר מורכב. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נעסוק באפשרויות הנישואין בישראל, וכן בידועים בציבור, שהם דרך נוספת לקיים זוגיות – אפילו פורמלית. את כל זאת, נעשה כדי להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך נעיר כי אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

:הנישואין בישראל – לפי הדין הדתי

מדינת ישראל היא ייחודית בכל הנוגע לנישואין וגירושין. בישראל, נישואין וגירושין יכולים להיערך רק לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. כלומר, יהודים יכולים להינשא בישראל, רק באמצעות נישואין לפי הדין העברי–דתי. מוסלמים אזרחי ישראל, יכולים להינשא בישראל לפי הדין השרעי, וכך גם נוצרים עפ"י דתם. המקור לכך הינו לפני הקמת המדינה, כאשר לאחר הקמתה, חוקק חוק בתי הדין הרבניים, התשי"ג–1953, שהקנה לבתי הדין הרבניים את הסמכות הבלעדית לשפוט בדיני אישות.

העובדה שהנישואין והגירושין נערכים לפי הדין הדתי, בעצם מונעת מזוגות מסוימים להינשא. למשל, זוגות מעורבים דתית, לא יכולים להינשא בארץ. כמו כן, זוגות חד מיניים, וגם זוגות מנועים לפי ההלכה, כגון כהן וגרושה, אינם יכולים להינשא בישראל.

:דרכים להינשא שלא באמצעות הרבנות

אז איך אפשר להינשא בישראל שלא לפי ההלכה העברית? יש שלוש אפשרויות. הבה נסביר על כל אחת מהן:

נישואין אזרחיים בחו"ל: הדרך הפשוטה להינשא בנישואין אזרחיים, היא פשוט להתחתן במדינה אחרת, ואז להירשם בישראל במשרד הפנים כנשואים. אגב, זו אפשרות שרלוונטית גם לזוגות חד מיניים. התנאי לנישואין כאלו, הוא שהנישואין נערכים כחוק לפי דיני המדינה הזרה. כך שאם מדובר בזוגות חד מיניים, הרי שהנישואין צריכים להיות כאלו שמוכרים במדינה הזרה. לאחר מכן, ניתן להירשם במשרד הפנים. חשוב להעיר, כי במידה ומדובר בזוג שנישא בחו"ל, אבל היה יכול להינשא במדינת ישראל, הרי שאז הגירושין ייערכו לפני הדין הדתי, כלומר תביעת הגירושין תוגש לבית הדין הרבני. אם מדובר בזוג שלא יכול להינשא לפי הדין הדתי, הרי שאז הגירושין ייערכו בפני בית המשפט לענייני משפחה, ואז תוגש תביעה להתרת נישואין.

ברית זוגיות לחסרי דת: בישראל, קיים חוק שנקרא חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, משנת 2010. זהו חוק מיוחד, שמיועד לאוכלוסייה קטנה מאוד של חסרי דת, כלומר – אנשים שהם לא יהודים, מוסלמים, נוצרים או בני דתות אחרות. יש מעט מאוד אנשים כאלו במדינת ישראל. כיום, קיים שיח על האפשרות לתקן את החוק, ופשוט לאפשר לכל אזרח לבוא בברית זוגיות. החוק הזה אינו נוקב במונח נישואין או גירושין, שהם מונחים דתיים, אלא נוקב במונח "ברית זוגיות".

ידועים בציבור: זו הדרך השלישית. היא אינה נישואין, אבל היא אפשרות פשוטה לקיים זוגיות פורמלית. על כך ��� בחלק הבא.

:ידועים בציבור – להלכה ולמעשה

ידועים בציבור הם למעשה זוג נשוי לכל דבר, אשר פשוט לא רשומים כנשואים. ידועים בציבור הם זוג שמקיים משק בית משותף, ואורח החיים המשותפים שלו, מעיד על קשירת גורל, כמו כל זוג נשוי. כדי לבחון זוג ידועים בציבור, יש לבחון תחילה שני תנאים: האחד הוא קיום משק בית משותף, כלומר האם הזוג מקיים חיים משותפים בדירה משותפת, יש לו ילדים משלו וכיו"ב. התנאי השני הוא קשירת הגורל ואובייקטיביות. כלומר, האם צדדים שלישיים רואים בזוג הספציפי כידועים בציבור?

חשוב להעיר כי ידועים בציבור, זכאים לכל זכות שיש לזוג נשוי: הם זכאים לרשת ולהוריש, להביא ילדים לעולם, לקחת משכנתא והדוגמאות עוד רבות.

עוד נציין, כי זוג ידועים בציבור, יכול גם לקיים הסכם חיים משותפים, אשר יסדיר את התנהלות החיים שלו. רצוי לעשות כן בפני עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

:לסיכום

במאמר זה עסקנו בזוגיות. הסברנו איך אפשר להסדיר זוגיות במדינת ישראל. פירטנו מה הדין לגבי נישואין בישראל, שנערכים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. כמו כן, הסברנו כיצד בעצם אפשר להינשא בנישואין אזרחיים, דהיינו – באמצעות נישואין במדינה זרה. בנוסף, הצגנו את החוק שמאפשר ברית זוגיות, אך הוא חל רק על חסרי דת. עוד הסברנו כיצד ידועים בציבור יכולים למסד את הקשר ביניהם, בין היתר באמצעות הסכם חיים משותפים. נסיים את המאמר בהמלצה חמה: לפנות אל עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון, במידה ועולה הצורך בייעוץ והסדרת זוגיות בצורה משפטית.

[family-law]

הסדרי ראיה

במסגרת הליך גירושין, החלק הקשה ביותר הוא שאלת השהייה עם הילדים המשותפים. דהיינו, בעת גירושין, בני זוג צריכים להסדיר נושאים רבים, החל מעצם הגירושין שלרוב נערכים בפני בית הדין הרבני, ועד לעניינים הנוגעים למזונות ילדים, חלוקת רכוש משותף, ולבסוף – הנושא המשמעותי ביותר – הסדרי ראיה או משמורת משותפת על הילדים. בשל חשיבות הנושא, נעסוק במאמר שלהלן בדיני המשמורת בישראל, וכן בשאלה מה ההבדל בין הסדרי ראיה, לבין משמורת משותפת, ובפרט נדגיש מה עומד מאחורי כל הכרעה בתחום המשמורת. בנוסף, נסביר על ההבדל בין אפוטרופסות, לבין משמורת – נושא שרבים מתבלבלים לגביו.

את כל זאת, נכתוב כדי להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי. אך נעיר כי אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון וידע.

:אפוטרופסות מול משמורת

אפוטרופסות היא בעצם החובה והאחריות של ההורים, עפ"י החוק, כלפי ילדיהם. האפוטרופסות מטילה על ההורים את החובה לדאוג לצרכי ילדיהם, לצד הזכות להיות אחראים עליהם בכל רובד בחיים, החל מענייני חינוך, כלכלה, בריאות, תזונה ועוד. משמורת, היא זכות משפטית שמטילה על הורה את האחריות להיות אמון על הטיפול השוטף בצרכי ילדו, כאשר משמורת אינה גורעת מהאפוטרופסות של ההורה. כלומר, לא פעם הורים סבורים כי העובדה שהם משמורנים בלעדיים, מאפשרת להם לעשות כל פעולה הנוגעת לקטין, מבלי לקבל הסכמה של ההורה השני, שהוא אפוטרופוס גם כן.

זו טעות, משמורת לא גורעת מהאפוטרופסות של ההורה, גם אם הוא לא משמורן בלעדי, אלא נהנה מהסדרי ראיה (על כך – בהמשך).

:דיונים בתחום המשמורת – על עיקרון טובת הילד וסופיות הדיון

בתחום המשמורת, יש שני עקרונות מיוחדים לעומת תחומי משפט אחרים. קודם כל, בתיקי משמורת שככלל נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, הקו המנחה הוא, כי כל החלטה תיקח בחשבון קודם כל את טובת הילד. זהו עיקרון העל בענייני משמורת. העיקרון השני הוא עיקרון הסופיות: להבדיל מתחומי משפט אחרים, בתחום המשמורת, העובדה שניתן פסק דין למשמורת, לא סוגרת את דלת ההליך המשפטי, שכן מפעם לפעם ניתן לפתוח את תיק המשמורת מחדש, בין אם בגין שינוי נסיבות, ובין אם בגין אפשרות אחרת שלכאורה מצדיקה את שינוי המשמורת ועוד.

:ההבדל בין הסדרי ראיה למשמורת משותפת

בתחום המשמורת ישנם שני מונחים עיקריים. האחד הוא משמורת בלעדית – דהיינו זו זכות שמוטלת על ההורה המשמורן ולצידה החובה להיות אחראי על הטיפול השוטף בילדיו. לצד משמורת בלעדית, יש מונח נוסף בשם הסדרי ראיה. הסדרי ראיה ניתנים להורה הלא משמורן, ואלו זמנים קבועים שבהם אותו הורה, אמון על הטיפול השוטף בילדיו.

לצד כל אלו, קיים מונח חשוב נוסף – שהוא משמורת משותפת. כיום, הורים רבים בוחרים לקיים משמורת משותפת, אשר במסגרתה שניהם נהנים מזמני שהות זהים עם ילדיהם. במשמורת משותפת, ההורים בד"כ יתגוררו בקרבת מקום, ולילדיהם בדרך כלל יהיו שני בתים. ההורים ישהו עם ילדיהם בפרק זמן שווה, בין אם שבוע שבוע, ובין אם מחצית השבוע אצל הורה אחד, ומחצית השבוע אצל הורה אחר. משמורת משותפת גם מטילה על שני ההורים אחריות שווה, כלומר לא משמורת בלעדית לטובת אחד, אלא משמורת שווה, מכל הבחינות. אגב, למשמורת משותפת יש השפעה גם על שיעור המזונות, ועל כך – בחלק הבא.

:מזונות במשמורת משותפת

בכל הנוגע למזונות במשמורת משותפת, פסק בית המשפט העליון, כי אם אין פער שכר משמעותי בין ההורים, הרי שלא תוטל באופן אוטומטי חובת מזונות על האב, במידה ומדובר במזונות מדין צדקה (כלומר מזונות המשולמים החל מהשלב שהקטין מגיע לגיל 6). כמו כן, לצורך הפחתת מזונות, יש להראות שההורים באמת מקיימים משמורת משותפת כנה ואמתית. להרחבה בנושא, בהתאם לנסיבות ספציפיות, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

:לסיכום

במאמר זה הסברנו ופירטנו מה הדין לגבי משמורת ילדים בישראל. תחילה, הסברנו דבר שלא פעם הורים מתבלבלים לגביו, והוא השוני שבין משמורת לאפוטרופסות: הסברנו ששני ההורים הם אפוטרופסיים, ומשמורת לא גורעת מאפוטרופסות, אלא אם ניתן פסק דין שקובע אחרת. הסברנו שטובת הילד היא עיקרון העל בתחום המשמורת. בנוסף פירטנו מה ההבדל בין הסדרי ראיה למשמורת משותפת וגם מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת. נסיים את המאמר בהמלצה חמה: להתייעץ עם עורך דין משפחה בעל ניסיון.

[family-law]

אימוץ ילדים

בישראל, אימוץ ילדים נעשה לפי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א–1981 (להלן: "חוק האימוץ"). הליך אימוץ, מערב מספר גורמים, לרבות המשפחה הביולוגית המבקשת למסור את ילדה לאימוץ (גם אם יחידנית ללא נוכחות אב), משפחת אומנה ו/או משפחה מאמצת, וכן גורמי מקצוע, כגון – עובדים סוציאליים וכיו"ב, וכמובן – בית המשפט לענייני משפחה שהוא הגורם המפקח, אשר לפי החלטותיו, יקוים ויקודם הליך האימוץ. במאמר שלהלן, נסקור את העקרונות המתוארים בחוק האימוץ, ונציג לכם מידע על תחום דיני האימוץ בישראל. נעיר כי אין במאמר כדי לשמש תחליף לייעוץ משפטי מוסמך, של עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון בתחום האימוץ.

:צו אימוץ

חוק האימוץ קובע עיקרון בסיסי כבר בסעיף 1, לפיו אימוץ במדינת ישראל ייערך רק לפי צו של בית המשפט, ובהתאם לבקשה של מאמץ. כמו כן, הבסיס של דיני האימוץ – הוא טובת המאומץ, ובהתאם חוק האימוץ קובע כי צו אימוץ וכל החלטה הנוגעת להליך אימוץ, יינתנו רק בהתאם לטובת הקטין המאומץ. זהו בעצם כל הבסיס של דיני האימוץ בארץ – טובת הקטין המאומץ.

:הסמכות החוקית – בית המשפט לענייני משפחה

חוק האימוץ מקנה לבית המשפט לענייני משפחה, סמכות בלעדית לעסוק בתיקי אימוץ. תיקי אימוץ נדונים ע"י שופט יחיד. ערעורים על החלטות בתחום האימוץ, מוגשים לבית המשפט המחוזי.

:כשירות של מאומץ

חוק האימוץ קובע כי מאומץ יכול להיות רק קטין. כלומר, אין אימוץ וגם לא אימוץ רטרואקטיבי של אדם שכבר מלאו לו 18 שנים. דהיינו, ניתן לאמץ רק קטינים, כאשר בישראל גיל הקטינות הוא עד 18.

:כשירות של הורים מאמצים

הדין קובע כי אימוץ נעשה רק על ידי בני זוג, כאשר גם זוגות חד מיניים יכולים לאמץ. כמו כן, חוק האימוץ קובע כי אימוץ ע"י אדם יחיד ייעשה רק אם מדובר באדם שהוא בן זוג של הורה ביולוגי, או אם מדובר בסיטואציה שבמסגרתה הוריו של הקטין נפטרו, והמאמץ הפוטנציאלי הוא קרוב משפחה.

:הבדל גיל באימוץ

חוק האימוץ קובע כי הורה מאמץ חייב להיות מבוגר ב-18 שנים לפחות מהקטין המאומץ, אלא במקרים שבהם מדובר במאמץ שהוא בן זוג של הורה.

:דתו של מאומץ והוריו המאמצים

הדין קובע כי לא ייערך אימוץ על ידי הורים בני דת שונה מדתו של המאומץ. כלומר, ילד שנולד כיהודי, לא יכול להיות מאומץ על ידי משפחה מוסלמית ישראלית, וגם להיפך. המטרה היא לשמור על הבסיס הדתי עמו נולד ילד, גם אם הוא נמסר לאימוץ.

:תקופת מבחן

חוק האימוץ קובע כי צו אימוץ יכול להינתן רק לאחר תקופת מבחן. דהיינו, קטין בר אימוץ, יאומץ באופן סופי, רק במקרה שבו הקטין שהה אצל ההורים המאמצים לפחות חצי שנה. זו בעצם תקופת המבחן, שבמסגרתה בוחנים את איכות הקשר בין ההורים המאמצים לבין הקטין.

:הסכמת קטין

החוק קובע כי במידה ומדובר באימוץ של קטין שגילו גדול מ-9 שנים, הרי שיש לקבל את עמדתו. זו בעצם תפיסה מאוד מודרנית בחוק האימוץ, לפיה בית המשפט צריך לקבל את עמדת המאומץ, ובלבד שהוא כשיר ובגיר מספיק, כדי להביע עמדה על ההורים המאמצים שלו ועל הליך האימוץ.

:הסכמת ההורים הביולוגים

חוק האימוץ גם קובע כי אימוץ ייעשה רק לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת ההורים המבקשים לשלוח את ילדם לאימוץ. דהיינו, בית המשפט יקבל את עמדת ההורים הביולוגים. כמו כן, חוק האימוץ קובע כי ההורים הביולוגיים לא אמורים לדעת מי ההורים המאמצים.

:הכרזה על קטין כבר אימוץ

הכרזה על קטין כבר אימוץ, יכולה להיעשות לבקשת או הסכמת ההורה הביולוגי, או במקרים שבהם אין קשר עם ההורים, ומדובר בקטין שהוזנח או נמסר או הוברח. ברגע שקטין מוכרז כבר אימוץ, הרי שאז מתחיל שלב האימוץ עצמו, עם הורים המבקשים לאמצו.

:לסיכום

במאמר זה עסקנו בדיני האימוץ בישראל. הצגנו את עקרונות היסוד לאימוץ במדינת ישראל. הסברנו מה הכללים הבסיסיים, כגון – כשרות מאומץ, כשרות הורים וכן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה. נסיים את המאמר בהמלצה, לפיה רצוי מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה, במידה ואתם נמצאים בהליך אימוץ, או מעוניינים באימוץ.

[family-law]

חלוקת רכוש בגירושין

במסגרת הליך גירושין, על בני זוג להסדיר מספר נושאים: החל מהגירושין עצמם אשר נערכים בפני בית הדין הדתי, ועד לענייני מזונות ומשמורת ילדים (במידה ולבני הזוג ילדים משותפים). נושא נוסף שבני הזוג צריכים להסדיר, הוא כל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף. במאמר שלהלן, נסביר מה הדין ומה חשוב לדעת על חלוקת רכוש בגירושין. נסביר כיצד אפשר להבטיח חלוקת רכוש הוגנת, וגם למנוע מחלוקות בעת גירושין, בכל הנוגע לרכוש המשותף וחלוקתו. כל זאת, נכתב כדי להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך נעיר כי אין במאמר כדי להחליף ייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין דיני משפחה.

:גירושין בישראל – בקצרה

בישראל, הליך גירושין מחולק לכמה רבדים. תחילה, זוג שמבקש להתגרש, יצטרך לפנות בתביעת גירושין לבית הדין הרבני (במידה ומדובר בזוג יהודים). הגירושין נערכים רק בפני בית הדין הרבני. במקביל, תביעת מזונות ומשמורת, תוגש לבית הדין הרבני, או לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, תביעה לחלוקת רכוש משותף, תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני. עם זאת, חשוב להעיר כי לבית הדין הרבני, אפשר להגיש תביעת רכוש ותביעת משמורת, רק אם הן תביעות שכרוכות לתביעת הגירושין (כלומר, אם תביעת הגירושין מכילה בתוכה גם תביעות לרכוש ומשמורת).

אך ככלל, חשוב להעיר כי תביעה לחלוקת רכוש, ברירת המחדל שלה תהיה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, למעט אפשרות לכרוך תביעה לרכוש ולהגישה לבית הדין הרבני.

:הדין לגבי חלוקת רכוש

בישראל, הדין לגבי חלוקת רכוש מפורט בחוק שנקרא חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). החוק זה קובע ברירת מחדל, לפיה בעת גירושין או פקיעת נישואין, תיערך חלוקת רכוש שווה. בלשון החוק, נקרא הדבר "איזון משאבים". דהיינו, בעת גירושין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. זהו למעשה ההסדר הבסיסי בחוק יחסי ממון.

כמו כן, חשוב להעיר כי בחוק יחסי ממון, כל סוג של רכוש נחשב בעצם כרכוש משותף, לרבות – פנסיה של אחד מבני הזוג, נכסי מוניטין ועוד. לצד זאת, החוק מחריג מהמונח "רכוש משותף" את הדברים הבאים: קצבת נכות שמקבל אחד מבני הזוג, קצבת אלמנות שמקבל אחד מבני הזוג, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין. כלומר, בעת גירושין – הרכוש המוזכר, לא ייכלל במסגרת הסדר איזון המשאבים, אך כל שאר הרכוש כן ייכלל.

?כיצד אפשר לסטות מהסדר איזון המשאבים

חוק יחסי ממון, מאפשר שתי דרכים לסטות מהסדר איזון המשאבים. האפשרות האחת, היא באמצעות פנייה ובקשה לבית המשפט לענייני משפחה: החוק מקנה לבית המשפט לענייני משפחה, את האפשרות לסטות מהסדר איזון המשאבים, במקרים שבהם הדבר מתבקש על ידי אחד מבני הזוג, ובהינתן נסיבות מיוחדות (למשל – אם צד אחד צריך לגדל את הילדים המשותפים, כאשר בכל תקופת הנישואין הוא לא עבד כלל והסתמך רק על הצד השני). האפשרות השנייה היא באמצעות עריכת הסכם ממון. על כך, בחלק הבא.

:הסכם ממון

הסכם ממון הוא הסכם שנערך בין בני זוג לפני הנישואין או במהלך הנישואין. זהו הסכם שנועד להבטיח חלוקת רכוש של בני הזוג בצורה מוסכמת ומראש. למעשה, הסכם ממון הוא בעצם הסכם מגירה, משום שבני הזוג יכולים לערוך אותו, אבל לא לעשות בו כל שימוש. במסגרת הסכם ממון, יכולים בני הזוג להסכים על חלוקת רכוש כפי שהם רואים לנכון: הם יכולים להחריג סוגים של רכוש משותף, והם יכולים להסכים על חלוקת רכוש שונה מזו המפורטת בחוק יחסי ממון.

הסכם ממון, הוא בעצם חריג להסדר איזון המשאבים, משום שאם הוא נערך כחוק, הרי שהוא מחייב את בני הזוג. כמו כן, הסכם ממון, הוא הסכם שמחייב אישור בבית המשפט לענייני משפחה. כאשר ההסכם מאושר בבית המשפט, הרי שאז מדובר בהסכם שמחייב את בני הזוג בבחינת פסק דין מוסכם.

אגב, ישנם מקרים שבהם בתי משפט לענייני משפחה, ביטלו הסכמי ממון, אך הדבר חריג למדי: יש להוכיח מרמה, הטעיה מכוונת או אי גילוי מהותי בהסכם, כדי שבית המשפט לענייני משפחה, באמת יורה על ביטולו של הסכם מעין זה.

:לסיכום

במאמר זה, עסקנו בדין לגבי חלוקת רכוש בגירושין, הסברנו מה הדין הבסיסי בנושא וכן מה החריגים להסדר איזון המשאבים. נעיר כי רצוי מאוד להיעזר בעורך דין גירושין, בעת הצורך.

[family-law]

עו"ד לענייני משפחה

עורך לענייני משפחה, הוא עורך דין שעוסק בנושאים רבים. אחד הדברים המיוחדים לדיני המשפחה, היא הממשק שלהם לנושאים רבים, כגון עניינים מסחריים, ענייני נזיקין, דיני מקרקעין, דיני נפשות ודין פלילי. עורך דין לענייני משפחה צריך להיות בקיא בנושאים רבים, ולדעת לטפל בנושאים משיקים לתחום המשפחה. תחום המשפחה הוא תחום ייחודי מאוד, שנוגע ממש בליבת החיים. במאמר שלהלן, נסביר מה המאפיינים של תחום המשפחה, אילו תחומים נוגעים לתחום המשפחה ועוד. את כל זאת, נעשה כדי להבטיח לכם הקוראים תוכן איכותי.

נעיר כי אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

:המאפיינים של דיני המשפחה

לדיני המשפחה ישנם מאפיינים רבים, מסיבה פשוטה: זהו תחום שנוגע לליבת החיים האישיים של כל אדם מאיתנו. לכן, זהו תחום בעל מאפיינים מיוחדים. הבה נמנה חלק מהם:

רגש – להבדיל מנושאים אחרים, בתחום המשפחה יש המון מקום לרגש. בסופו של דבר, בתחום המשפחה יש לרגש תפקיד מהותי בכל הליך משפטי, משום שמדובר בסכסוכים בין בני משפחה.

פסיכולוגיה – עורך דין משפחה בעל ניסיון, צריך גם להיות מעין פסיכולוג, כי עורך הדין מייצג בני משפחה המצויים בסכסוך, דבר שיוצר רגשות קנאה, שנאה ועוד. לכן, מתבקש מכל עורך דין משפחה, לדעת ולתפקד כפסיכולוג.

הבנה רוחבית – עורך דין בתחום המשפחה, צריך להיות בעל ידע רוחבי, משום שכל נושא במסגרת דיני המשפחה, משיק פעמים רבות לתחומים אחרים. הצורך לחלק את הרכוש המשותף בעת גירושין, מצריך ידע בתחום המקרקעין. ייצוג בעניינים הנוגעים לצווי הגנה, מצריך הבנה בסיסית במשפט פלילי, והדוגמאות עוד רבות.

כמובן שישנם מאפיינים רבים ונוספים, אך לא נוכל להרחיב עליהם במסגרת המאמר.

:תחומים שנוגעים לדיני המשפחה

בתחום המשפחה ישנם נושאים רבים, שכל כולם – נכללים במונח דיני משפחה. הבה נמנה חלק מהנושאים:

גירושין: זהו אולי התחום העיקרי בדיני המשפחה. גירושין, הם בעצם סיטואציה שבה בני זוג מבקשים להתגרש. בישראל, גירושין נערכים בפני בית הדין הרבני, ומצריכים הבנה וידע משפטי נרחב וגם ידע הלכתי, שכן גירושין נערכים בישראל לפי הדין הדתי, ולא לפי הדין האזרחי (למעט חריגים, שלא נרחיב עליהם במאמר זה). תחום הגירושין כולל גם הליכי משנה, כגון – מזונות ילדים, משמורת (נפרט על כך בהמשך) וגם חלוקת רכוש.

משמורת: משמורת היא נושא שנוגע לזוגות עם ילדים, המבקשים להתגרש או להיפרד. המשמורת עוסקת בשאלה מי מההורים ישמש בתור הורה משמורן שאחראי על הטיפול והגידול השוטף של הילדים המשותפים. משמורת היא עניין שיכול להתברר בערכאות, אך אפשר להסדיר את הנושא באמצעות הסכם משמורת. זהו תחום שמחייב עורך דין משפחה בעל ניסיון.

צוואות וירושות: תחום נוסף שמעסיק עורכי דין לענייני משפחה, הוא צוואות וירושות. סיטואציה שבה אדם נפטר ומותיר את הרכוש המצוי ברשותו, לא פעם מעלה שאלות רבות, ומצריכה ייעוץ משפטי וייצוג, החל מעריכת צוואה, וכלה בצורך לקבל צו ירושה או קיום צוואה, ולעיתים גם קיים צורך בהתנגדות לצוואה או ירושה.

אימוץ ילדים: אימוץ ילדים הוא תחום שעוסק במקרים של העברת קטין מבית אחד – של הוריו הביולוגיים – להורים אחרים, מאמצים, או לעיתים למשפחת אומנה. מדובר בתחום קשה מאוד מבחינה רגשית. זהו תחום שמלווה כולו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, וכן מצריך ליווי של עורך דין לענייני משפחה.

סכסוכים בין בני משפחה: בין בני משפחה, ישנם לעיתים סכסוכים משפחתיים עסקיים. כל אלו, מצריכים ייצוג של עורך דין לענייני משפחה. יתרה מכך, לעיתים לעורך הדין לענייני משפחה, יש צורך להבין גם בנושאים נלווים, כגון – הסכמים (רלוונטי גם לגירושין, משמורת, רכוש, ועוד), וכן בנושאים כגון – דיני המקרקעין (כאשר יש צורך בהסדרה של רכוש משותף וכו'). מכאן, הרי שעורך דין משפחה, לעיתים עוסק גם בסכסוכים עסקיים בין בני משפחה, וכן בסכסוכים מגוונים, כגון משמורת, גירושין ועוד.

:לסיכום

במאמר זה הסברנו על המאפיינים הייחודיים של דיני המשפחה. כמו כן, הסברנו בהרחבה מהם התחומים הנוגעים לדיני המשפחה, לרבות גירושין, צוואות ואימוץ.

[family-law]

מזונות

מזונות הם מונח בדין הדתי אישי–עברי (וגם בדתות אחרות). מזונות, מהמילה "לזון", נועדו להבטיח לצד שלישי, קיום כלכלי, כלומר – הזנה כלכלית, ובפרט הזנה בסיסית. לרוב, המונח מזונות נוגע לגירושין, ולחובה שמוטלת על האב, לשאת במזונות ילדיו, במקרה של פרידה מהם ומהתא המשפחתי. המטרה של מזונות ילדים, היא כאמור להבטיח לילדים קיום כלכלי הולם, גם כאשר האב לא מתגורר עמם כדרך קבע.

יתרה מזאת, מזונות לא נוגעים רק ליחסים של האב וילדיו, אלא גם ליחסים בין גבר לאשתו. דהיינו, בדין העברי–דתי, חלה חובה לשאת במזונות אישה, אך בצורה מצומצמת יותר, עם חריגים. במאמר זה נסביר מהם מזונות, מתי משלמים מזונות, וכן מה ההבדל בין מזונות מכוח הדין הדתי, למזונות מהדין האזרחי.

:מזונות ילדים – לפי הדין הדתי

בדין העברי–דתי, מוטלת על האב החובה המלאה לשאת במזונות ילדיו. מזונות ילדים מתחלקים בדין הדתי, לכמה מישורים: המישור הראשון הוא מזונות מדין חובה. אלו מזונות שמשולמים עד גיל 6 והם כוללים את כל ההוצאות הבסיסיות. גם לאחר גיל 6, יש מזונות חובה, שכוללים כאמור הוצאות גידול שוטפות, כאשר מתווספים גם מזונות מדין צדקה, דהיינו הוצאות נוספות שאינן בסיסיות. לאחר גיל 16, כלל המזונות הופכים להיות מזונות מדין צדקה. בעת גיוס לצה"ל או לשירות לאומי, עדיין מוטלת על האב חובה לשאת במזונות, אך בשיעור מופחת בהרבה.

החובה לשאת במזונות היא כאמור מלאה, אך היא מותנית גם בגובה ההכנסה של האב, בכל הנוגע למזונות מדין צדקה. בכל הנוגע למזונות מדין חובה, החובה היא אבסולוטית, אבל צרכי הילד וגם הכנסות האב תמיד נלקחים בחשבון.

חשוב להעיר כי בעת משמורת משותפת, ובהיעדר פערי שכר בין ההורים, חלה חובה משותפת לשאת במזונות מדין צדקה. כך קבע בפסיקה מכוננת בית המשפט העליון.

:מזונות אישה – לפי הדין הדתי

מזונות אישה, גם הם מפורטים בדין הדתי–אישי, והם חלים במקרים שבהם לאישה אין יכולת להתפרנס בשלב הראשון לפרידה. בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה מוגבלים עד לשלב הגירושין, כאשר לאחר מכן האב לא חייב לשאת במזונות אישה. בנוסף, מזונות אישה יכולים להישלל ממנה, במקרים של התנהגות לא ראויה, או בגידה, או כאשר אין צורך משום שהאישה מתפרנסת בעצמה.

חשוב להעיר כי הסמכות לעסוק במזונות ילדים ומזונות אישה, הינה בידי בית הדין הרבני, שכן מזונות הם חלק מענייני נישואין וגירושין.

:מזונות אזרחיים

במדינת ישראל, יש גם חוק מזונות, שנקרא החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959 (להלן: "חוק המזונות האזרחי"). זהו לכאורה חוק מודרני משמעותי, אבל – הוא חל רק על זוגות חסרי דת. הוא לא חל על זוגות שיכולים להינשא מכוח הדין הדתי–עברי או דין דתי אחר. להבדיל מהדין הדתי, בחוק המזונות האזרחיים, מוטלת חובה משותפת לשאת במזונות, בהתאם ליכולת הכלכלית של בני הזוג. זאת בניגוד לדתי הדתי, שבו חלה חובה מלאה על האב.

כבר בסעיף 2 לחוק המזונות האזרחי, נקבע בפירוש כי אדם חייב לשאת במזונות לפי הדין הדתי שחל עליו. עם זאת, כאשר אין דין דתי, הרי שאז יחול החוק. אגב, בחוק המזונות האזרחי, חלה גם חובה למזונות אישה בעת הצורך, וגם קיימים חובה ומדרג מזונות, על סבים וסבתות – במקרים שבהם האב או האם לא משלמים מזונות ולא עומדים בחובתם. הסמכות הבלעדית לשפוט מכוח חוק המזונות האזרחי, הינה בידי בית המשפט לענייני משפחה.

:מזונות משקמים

מזונות משקמים, הם מזונות שמשולמים בסיטואציה של זוג לא נשוי, כלומר – זוג לא נשוי לפי ההלכה. מזונות אלו נפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ולא לפי הדין הדתי. לרוב, מזונות אלו נוגעים לידועים בציבור שלא נשואים לפי הדין הדתי. למעשה, הם המקבילים של מזונות אישה, והם נועדו להבטיח לאישה בסיס כלכלי, לתקופה מסוימת, עד אשר היא תעמוד על רגליה, לאחר פרידה.

:לסיכום

במאמר זה הסברנו מה הדין לגבי מזונות, מתי משלמים מזונות ומהו המקור לחובה לשאת במזונות. הסברנו מהם מזונות ילדים לפי הדין הדתי–אישי, וכן מהם מזונות אישה לפי הדין הדתי. בנוסף, הסברנו כי ישנה חובה לשאת במזונות גם לפי הדין האזרחי בישראל, וכן פירטנו על מונח שנקרא מזונות משקמים. נסיים את המאמר בהמלצה חמה: להתייעץ עם עורך דין גירושין, בעת הצורך.

[family-law]

משמורת משותפת

הליך גירושין של בני זוג עם ילדים משותפים, מחייב להסדיר את שאלת המשמורת. כלומר, מי יהיה ההורה המשמורן שיהיה אחראי על הטיפול השוטף בילדים, ומי ההורה שייהנה מהסדרי ראיה, דהיינו – ימים קבועים שבהם הוא מטפל ושוהה עם ילדיו. זו בעצם ברירת המחדל בענייני משמורת, אך בשנים האחרונות, נוצר מונח חדש – משמורת משותפת, כלומר – משמורת שווה בין ההורים בכל הנוגע לזמני השהייה. הדבר גם יצר שינוי במזונות ילדים, וגם הביא את בית המשפט העליון, לפסיקה עקרונית חשובה שניתנה לפני מספר שנים.

במאמר שלהלן, נסביר מה הדין לגבי משמורת בישראל, מהי משמורת משותפת ומה חשוב לדעת בנושא. נעיר כי מטרת המאמר, היא להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.

?משמורת ואפוטרופסות – מה הדין

יש שני מונחים עיקריים בתחום המשמורת. האחד הוא אפוטרופסות: החוק הישראלי, קובע ששני ההורים הם האפוטרופוסים של הילדים. זו בעצם החובה המשפטית של ההורים: לדאוג לילדיהם. משמורת היא מונח טכני שקובע מי ההורה שאחראי על הטיפול השוטף בילד, כאשר משמורת אינה גורעת מהאפוטרופסות של ההורה הלא משמורן. אפוטרופסות היא הזכות המשפטית הבסיסית, משמורת היא יישום של התנהלות החיים בכל הנוגע לגידול ילדים.

כך שאפוטרופסות, היא זכות בסיסית שלא פוחתת בגלל משמורת שמוטלת על אחד ההורים, ולכן חשוב לא לבלבל בין המונחים.

לשם הבהרה – משמורת היא בעצם הזכות שמוענקת בהסכמה או על ידי צו שיפוטי, והיא זכות וחובה שמוטלת על הורה אחד, לשמש כצד האמון על הטיפול בילד המשותף להורים. משמורת יכולה להיות משמורת בלעדית שמוטלת על אחד ההורים, או לחלופין, משמורת משותפת (כאשר המשמורת שווה מבחינת הזמנים). משמורת בלעדית, מטילה רק על הורה אחד, את האחריות הקבועה והשוטפת לטיפול בילדים, כאשר לצד זאת ניתנת להורה הנוסף, זכות להסדרי ראיה. על כך – בחלק הבא.

:הסדרי ראיה

כאמור, הסדר ראיה, כשמו כן הוא – הסדר שמכתיב להורה הלא משמורן, ימים קבועים שבהם הוא אמון על הטיפול השוטף בילדיו. לרוב, הסדרי הראיה המקובלים, הם כל סוף שבוע שני, וכן פעם או פעמיים בשבוע, בהתאם גם לרצון הצדדים. הסדרי ראיה, יכולים להיקבע על ידי פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, או בהסכמת בני הזוג, אך גם הסכמה וגם הסכם להסדרי ראיה, צריכים להיות מאושרים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

?משמורת משותפת – מה המשמעות

להבדיל מהסדרי ראיה, משמורת משותפת היא משמורת שווה מבחינת זמני השהיה של הילדים אצל הוריהם. במשמורת משותפת, הילדים נמצאים באופן שווה עם ההורים, בין אם שבוע לסירוגין אצל כל הורה, או מחצית השבוע אצל הורה אחד, ומחצית שנייה אצל הורה אחר. במשמורת משותפת, ההורים בדרך כלל יתגוררו בקרבת מקום, כדי לאפשר לילדים להתגורר סמוך למוסדות החינוך, וכן ההורים יהיו אחראים לגידול השוטף של הילדים. כלומר, לא הסדר ראיה שמטיל על הורה אחד את האחריות לטיפול השוטף, אלא משמורת שווה, שבה ההורים אחראים באופן שווה לטיפול שוטף.

:מזונות במשמורת משותפת

מזונות מוטלים על האב. זהו הדין הדתי–אישי שחל על בני הזוג. לצד זאת, לגבי משמורת משותפת, קבע בית המשפט העליון, כי במידה ואין פער בשכר בין ההורים, ובמידה ואכן מדובר במשמורת משותפת כנה, וההורים באמת נוטלים באופן שווה בנטל, הרי שאז נטל המזונות יחולק בין ההורים בצורה שווה. חשוב להעיר כי זהו דין ספציפי, מכוח פסיקה, שחל על משמורת משותפת, ורק על מזונות מדין צדקה (לא מדין חובה, שהם מזונות עד גיל 6).

:הליך משפטי בתחום המשמורת

בתיקי משמורת ישנם שני ��קרונות בסיסיים – האחד הוא כי תמיד יקבע ע��קרון טובת הילד. זהו הכלל המנחה בכל תיק. העיקרון השני הוא עיקרון ההמשכיות. תיקי משמורת, לא באמת מסתיימים בפסק דין, שכן מפעם לפעם, אפשר להגיש תביעה חדשה בגין המשמורת וכיו"ב.

תביעות בתחום המשמורת, בדרך כלל מתבררות בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם תביעת המשמורת כרוכה לתביעת גירושין שמוגשת לבית הדין.

:לסיכום

במאמר זה הסברנו מה הדין בישראל לגבי משמורת. הסברנו מה ההבדל בין הסדרי ראיה לבין משמורת משותפת, וכן הסברנו בהרחבה מה הדין לגבי משמורת משותפת, לרבות מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת. בנוסף, הסברנו בקצרה היכן מתבררות מחלוקות משפטיות בתחום המשמורת. את המאמר נסיים בהמלצה, תמיד להתייעץ עם עורך דין גירושין בעל ניסיון.