zamir-law

[zamir-law]

דיני משפחה - הלכה למעשה

מדינת ישראל הינה מהמדינות המועטות בעולם, שבה שהדין האישי, כלומר דיני משפחה, הינו שילוב בין חוקים דתיים, לבין חוק אזרחי שהינו חוק חילוני לחלוטין. הדין האישי מושתת על ההלכה היהודית הקדומה, על כל המשתמע מכך. מעמדו האישי של אדם יהודי, אזרח או תושב הארץ, מנוהל על פי ההלכה היהודית. דיני המשפחה הינם תחום רחב, המכיל בתוכו אין ספור נושאים אשר נוגעים לכולנו ביום יום. ניתן לומר כי השילוב בין דין דתי המנחה את דיני המשפחה במדינתנו, לחוק חילוני, יוצר מחלוקת ברורה וקשה - הן בין הערכאות השונות והן בין הצדדים המנהלים הליך משפטי. ניתן לומר כי מדובר בדין חשוב, בשל העובדה כי העיסוק העיקרי של דין זה, הוא התא המשפחתי.

בשורות הבאות, נעסוק בדין האישי, כלומר בדיני המשפחה. נציג את הערכאות הרלוונטיות העוסקות בתחום זה. בין היתר, נעמוד על התחומים הנידונים בערכאות השיפוט וכן נדון בקצרה בחשיבות לקיחת שירותיו של עורך דין בנושאים האמורים.

כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, הקוראים והקוראות. יובהר כבר עתה, כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ולכן אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה ומקצועי בתחום דיני המשפחה.

:ערכאות שיפוטיות

במדינתנו קיימות ערכאות שיפוט מקבילות, שיש להן סמכויות מקבילות. עתה, נציג בקצרה את ערכאות השיפוט הרלוונטיות לדין האישי במדינת ישראל.

בית הדין הרבני מחזיק בסמכות בלעדית לעסוק בהליכי הנישואין והגירושין בין בני זוג יהודים. זאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים"). לצד סמכות זו, קיימת לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל נושא הנכרך להליך הגירושין, כמו מזונות, משמורת וכו'.

לצד בית הדין הרבני, ישנה ערכאת שיפוט נוספת, בית המשפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה קמה הסמכות לעסוק בכל נושא הקשור לתא המשפחתי. את סמכותו שואב בית המשפט מכוח חוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בתי משפט לענייני משפחה"). דהיינו, מלבד הליך נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לעסוק בכל תחום הקשור לדיני המשפחה. עיסוקו של בית המשפט לענייני משפחה בהליך נישואין וגירושין ייעשה רק במקרים בהם בני הזוג אינם יהודים, הליך זה נקרא "התרת נישואין". זאת כאמור בשל הסמכות הבלעדית שמחזיק בית הדין הרבני, לעסוק בהליך נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים.

:נושאים הנידונים בערכאות השיפוט

:א. הליך גירושין

כאמור, הדין האישי במדינת ישראל מושתת על הלכה יהודית. מכאן שואב בית הדין הרבני את סמכותו הבלעדית לעסוק בהליך נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים. מכאן, שכל זוג יהודי אשר התחתן 'כדת משה וישראל', כלומר - חתונה על פי דת, בבוא היום שבו ירצה להתגרש, יעשה זאת בבית הדין הרבני. אלא שעל פי ההלכה היהודית, מוסד הנישואין נתפס כחשוב ובעל חשיבות עליונה, ולכן בית הדין הרבני לא יאשר את הגירושין בקלות.

במקביל, ישנם בני זוג מעורבים, כמו יהודי ונוצרייה, ובמקרים כאלה, בית הדין הרבני לא יעסוק בהליך הגירושין ביניהם, והשניים יאלצו לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שיתיר את נישואיהם, וזאת לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט–1969.

:ב. משמורת ילדים

כאשר עולה הצורך לבדוק את חזקת הילד, יפעלו לפי עיקרון העל – טובת הילד, אשר גוברת על טובת ההורה או רצונו. בהתחשב בגילו של הילד, תבוצע התחשבות גם ברצונו של הילד, תוך מתן חשיבות ואיזון בהתאם לגילו, בגרותו הנפשית והבנתו את המצב. הדיון במשמורת ילדים יתעורר בעיקר כחלק מהליך גירושין בין בני זוג, שיש להם ילדים משותפים. קיימות מספר אופציות למשמורת: משמורת משותפת והסדרי ראייה.

חשוב להבין, כי בעת הגירושין, מלבד פירוק הזוגיות בין בני הזוג, מתפרק התא המשפחתי כולו, דבר אשר גורם להשלכות רבות על כלל המשפחה, ולעיתים גם על המשפחה המורחבת. מכאן מתעורר הצורך לדון באחריות ומשמורת על הילדים המשותפים.

:ג. מזונות ילדים בתחום דיני המשפחה

העיסוק בנושא מזונות ילדים יתעורר בעיקר בעת פרידה בין בני זוג. אין זה משנה אם הם נשואים או לא. מזונות ילדים הינם תשלום הניתן לילד מהוריו במטרה להבטיח התפתחות תקינה וקיום ערך טובת הילד. על פי דין תורה, וממנו נגזר עקרון תשלום המזונות, ישנו מדרג המאופיין בגילאי הילדים, לפיו ייפסקו המזונות.

:עורך דין לענייני משפחה

בעת שכירת שרותיו של עורך הדין לענייני משפחה, יש לשים לב כי הוא מכיר ושולט בשתי הערכאות השיפוטיות. זאת – על מנת שיוכל לייעץ ולכוון לערכאה המתאימה, בהתאם לנושא הנידון. מלבד עורך דין לענייני משפחה, קיים אדם הנקרא טוען רבני. היוועצות עמו תהיה רלוונטית ונכונה בעת דיון מול בית הדין הרבני בלבד, בשל העובדה כי טוען רבני מתמחה בעיקר בדין הדתי מול בית הדין הרבני, ואינו מכיר את שתי הערכאות, כמו עורך דין.

[zamir-law]

?גישור גירושין - מהי המשמעות

פירוק התא המשפחתי בכלל ופירוק הזוגיות בפרט, הוא החלטה די קשה, שאליה מגיעים לעיתים לאחר שנים רבות של ויכוחים והתלבטויות, או לחילופין, יהיו זוגות שמספיק להם פולמוס אחד קשה, שבו ירגישו שהכלים נשברו. בהתאם, רבים סבורים כי הליך הגירושין מסתכם בפירוק הנישואין וחלוקת רכוש. הם אינם מודעים להליך פחות סבוך מגירושין בבית המשפט, שהוא בעל יתרונות רבים. הליך זה נקרא, גישור גירושין, שעוסק באינטרסים ובצרכים של כל אחד מבני הזוג. המגשר למעשה שם דגש גדול על רצונותיהם של הצדדים, יחד. רק כך הוא יכול לנסות להגיע לעמק השווה ולבנות תוכנית שעליה יסכימו בני הזוג, יחד.

לעיתים רבות, לצערנו, הליך הגירושין הופך למלחמת כוחות מכוערת. לעיתים אנשים שוכחים שהאדם מולו מתנהלת המלחמה, הוא אותו אדם שעמו שזרו את חייהם, בנו בית ומשפחה. בשל מעורבות רגשית, מלאת כעס ואכזבה, לעיתים הם אף שוכחים שמדובר בבן אדם.

מכאן, הרי שבמאמר זה נעסוק בהליך גישור הגירושין. נבחן מדוע הוא נתפס כהליך זריז יותר, בעל יתרונות גדולים יותר, ואף זול יותר מהליך משפטי. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים קוראות.

:מהו הליך גישור

עיקרו של הגישור הוא למעשה גיבוש פשרה יצירתית שתענה על רצונם של הצדדים, המבוססת על האינטרסים האמיתיים של הצדדים ולא על עמדותיהם. ההליך עצמו מנוהל בהשתתפות מלאה של הצדדים, מול מגשר מוסמך לכך. השלב הראשוני והמקדים, הוא למעשה קבלת החלטה משותפת והסכמה מלאה של הצדדים, בנוגע לפנייה למגשר. לאחר הפנייה למגשר, הלה נפגש עם בני הזוג ותחילה שומע רק את רצונם של הצדדים. מתוך הבעיות והמחלוקות של בני הזוג, על המגשר לבנות דרך יצירתית, עליה יסכימו הצדדים, לקבלת ההסכם בנוגע לתחום המעורר מחלוקת. כמו כן, היות ומדובר בהליך גירושין, הרי שהליך זה טומן בחובו מחלוקות רבות, כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים וכדומה. רוצה לומר, מחלוקות שיש להן השפעה על עתיד בני הזוג ואף על ילדיהם.

חשוב לזכור כי הפנייה לגישור גירושין היא וולונטרית. כלומר, בני הזוג מגיעים להחלטה, יחד, לפנות למגשר, בכדי להגיע לפשרה מוסכמת ביניהם. זאת בניגוד להליך הגירושין, אשר מנוהל על ידי בית המשפט, שבו מחויבים הצדדים להשתתף בהליך.

:יתרונותיו של הליך הגישור

זמן - כאמור, ההחלטה לפנות למגשר גירושין הינה החלטה וולונטרית, המגיעה מרצון אמיתי של שני הצדדים. זאת - להבדיל מהליך משפטי, שמתחיל בערכאה משפטית בעת הגירושין, ומתפתח לתביעות בתחומים שונים, הנלווים מטבעם להליך הגירושין. כלומר, היתרון הראשון הינו שבני הזוג מחליטים בעצמם על אופי וניהול זמן ההליך. בעת הגעתם למגשר, בני הזוג נחשפים להליך הגישור ולמגשר. ככל שהגישור ייעשה בצורה מקיפה וטובה עבור הצדדים, כך הוא יסתיים מהר יותר, וכך בעצם בני הזוג מחליטים בעצמם, כמה זמן ישקיעו בהליך.

עלויות - עלותו של הליך הגישור נמוכה משמעותית מההליך המשפטי. היות ובני הזוג קובעים את מספר הפגישות עם המגשר, אזי ההוצאה הכספית על ההליך, יתכן שתהיה נמוכה משמעותית. לצד החיסכון הכספי של הפנייה למגשר, חוסכים בני הזוג גם על ימי החופשה במקום עבודתם ואינם נדרשים לנצל אותם על מנת להגיע לדיונים קבועים מראש וללא גמישות יתרה, כמו בקביעת פגישה עם המגשר.

תוצאות - בהליך הגישור, פועל המגשר עבור הצדדים יחד, כך שבסופו של הליך הגישור יהיה הסכם שעליו הצדדים יסכימו יחד. אותו מסמך יכיל את האינטרסים והרצונות של הצדדים ביחד, ולא של כל אחד לחוד, כמו בהליך המשפטי. כלומר, התוצאות בהליך הגישור יהיו מספקות יותר עבור בני הזוג, בשל העובדה שהם מסכימים יחד. זאת להבדיל מהליך משפטי, שבו אין לדעת מה בית המשפט יפסוק ולטובת מי. הליך המשפטי לא תמיד מיטיב עם הצדדים, ותמיד ייווצר מצב שבו אחד מהצדדים מרגיש כי התוצאה לא ניתנה לטובתו. בהליך הגישור הרגשה זו אינה קיימת.

:סוף דבר

הליך הגירושין הינו הליך שיכול להתנהל בצורה ארוכה ומייגעת, ומנגד, יכול שיתקיים בנועם, בתום לב והגינות אחד כלפי השני. ההחלטה על ניהול ההליך נמצאת בידיהם של בני הזוג וכך גם המשך הקשר העתידי שלהם. לאור האמור במאמר זה, המלצתנו היא לשקול ולפנות למגשר גירושין, בטרם הגשת תביעות בערכאות המשפטיות.

[zamir-law]

הסכם גירושין

הליך גירושין בישראל, הוא ייחודי ותלוי בדתם של בני זוג הנשואים. הסיבה לכך היא שגירושין נערכים רק לזוגות שנשואים על פי דין. ההליך עצמו סבוך ומורכב, בשל ההופעה בבית הדין הרבני, ערכאה שבה ההחלטות מתקבלות בהתאם לדין תורה. בנוסף, הליך הגירושין גורר אחריו הליכי משנה, כמו: מזונות ילדים, משמורת משותפת , חלוקת רכוש ועוד. מכאן, ולאור האמור עד כה, הרי שבמאמר זה נסקור: מהו הליך הגירושין בישראל בהתאם לבית הדין הרבני, ונסביר על עילות הגירושין, שהן הסיבות שבגינן מאפשרת הדת את פירוק קשר הנישואין.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:הליך הגירושין

כאמור, הליך גירושין בישראל יוכל להתקיים אצל בני זוג שנישאו בהתאם לדתם, משום שמדובר במעשה שבדין הדתי. על יהודים שנישאו כדת משה וישראל, לפנות להליך גירושין בבית הדין הרבני, וזאת מכוח סמכותו, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים").

במקרים חריגים, יוכלו להתגרש גם זוגות שנישאו בדרכים אלטרנטיביות, אך חל עליהם דין דתי בעקבות היותם של השניים יהודים, דבר המכונה "גט לחומרא". הליך הגירושין עצמו יכלול פנייה לבית הדין הרבני, על ידי הגשת תביעת גירושין. במידה ויש הסכמה בין בני הזוג, יצטרכו להוכיח עילת גירושין. במידה ולא קיימת הסכמה, ההליך הופך סבוך יותר וכולל בתוכו טענות של כל אחד מהצדדים והוכחות, כל אחד ועילתו, לטענתו.

יש לציין כי בית הדין הרבני רואה בגירושין, כמוצא אחרון לפתרון בעיותיו של זוג. תחילה, הוא יפנה את השניים להליך המכונה הליך "שלום בית", שבו ייקבע הסכם בין בני הזוג, הקובע את התנהלות השניים, בדגש ��ל הפערים במערכת היחסים ביניהם. כחלק מההסכם, ייקבע זמן לביצועו, המכונה "תקופת בייניים", שבה על בני הזוג לקיים את ההסכם. עם זאת, חשוב להדגיש כי תביעות שלום בית, הן לרוב לא בהכרח תביעות "תמימות". נסביר – לעיתים הסיבה להגשתן של תביעות שלום בית, טמונה ברצון להתיש את האחר ולהפעיל עליו הגבלות ולא מרצון כן לשיפור מערכת היחסים.

במקרים של תביעות שלום בית לא תמימות, בית הדין הרבני יבחן את כנותו של המבקש. במידה ותקופת שלום הבית לא תצלח, או שאולי לא תתקיים מלכתחילה, ימשיכו בהליך הגירושין. במידה ויוחלט על עילת גירושין, בית הדין הרבני יאשר את מתן הגט, והוא גושפנקא לסיום קשר הנישואין, וזאת יעשה בטקס שבו "מגרש" הבעל את אשתו, מבעלות עליה ואחריות על חייה. לאחר הטקס יוציא בית הדין הרבני פסק דין הצהרתי, על מנת לתת תוקף לסטטוס החיים החדש, כלפי כולם.

:עילות גירושין

עילות הגירושין המנויות בדת הן הסיבות שבגינן מאפשרת הדת היהודית להתיר קשר נישואין בין שניים. לא ניתן להתגרש בקלות וכדי להתגרש, על מבקש הגירושין להציג כי עומדת לזכותו עילת גירושין, מבין העילות שנציג כדלקמן:

מומים ומחלות – מדובר בעילה שתעלה במידה ובן הזוג בעל המום ידע על המום, אך לא יידע את בן או בת זוגו עליו, דבר שהוביל לנישואין.

מעשה כיעור – עילה המופנית כלפי האישה בלבד, וזאת בטענה כי "ביצעה מעשה שאישה צנועה לא תעשה". הדבר מתבטא בכל מעשה "ייחוד" עם גבר שאינו בעלה (כמעט כל סיטואציה חברתית, לרבות עבודה במשרד, עלייה במעלית וכדומה). לכן, עילה זו נשמעת בתדירות רבה על ידי גברים, כנגד נשותיהם, בהליך גירושין.

בגידה – מדובר עילה נוספת המועלית כלפי אישה בלבד, ולא ניתן להשתמש בה, כלפי ה��בר. מדובר בקיום יחסים אינטימיים של אישה עם גבר שאינו בעלה, כלומר – "בעילת זנות". כאשר בית הדין מכיר במעשה הבגידה, הוא ייתן גט מיידי ולא יאפשר לגבר לחזור בו מהליך הגירושין. האישה הופכת לאסורה "לבעלה ולבועלה". כלומר, היא לא תוכל להישאר נשואה לבעלה הנוכחי ובמידה ובעתיד תרצה להינשא לגבר שעמו בגדה בבעלה, לא תוכל לעשות כן .

אי סיפוק מיני – עילה העולה על ידי האישה כנגד בעלה, וזאת במקרי קיצון, בהם הגבר אינו יכול לקיים את מצוות "פרו ורבו", לרוב – בשל בעיה רפואית, כמו אימפוטנציה.

:הסכם גירושין

למרות שלא בקלות, יתיר בית הדין גירושין, הרי שבמידה ולבני הזוג יש הסכם גירושין, אזי כל שעליהם לעשות – הוא לפנות לבית הדין הרבני, בתביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, אין צורך בהוכחה של עילת גירושין, שכן במסגרת ההסכם – קיימת הסכמה לגירושין.

:סיכום

הליך הגירושין בישראל הינו מורכב, הן בשל המטען הרגשי הנלווה אליו והן בשל הערכאה הייחודית העוסקת בנושא. חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, החל מהמחשבה על ההליך וכמובן במהלך ניהולו, אליו יצטרפו הליכי נגזרת כחלק מפרידת בני הזוג, שגם הם הליכים אשר מתדיינים בהם בערכאות המשפטיות.

#הסכם גירושין #הליך גירושין #עילות גירושין #בית הדין הרבני #בית המשפט לענייני משפחה #עורך דין גירושין #עורך דין משפחה

[zamir-law]

:חוק יחסי ממון - חשוב לדעת

לכאורה, בני זוג המחליטים לחיות את חייהם, שלובים זה בזו, אינם בוחנים בדקויות את הסדרי התשלום והרכש ביניהם. זוגות קיצוניים יותר, אף אינם מדברים על עניינים שבכספים, כדבר המבריח את הרומנטיקה. עם זאת, כיום, יותר ויותר אנשים חשופים לצורך של חתימת הסכם המסדיר את ענייני הרכוש, עוד לפני מיסוד הקשר הזוגי. לא רק שאין בדבר פסול והוא כבר אינו נחלתם של העשירון העליון בלבד, אלא שהוא הופך ללגיטימי בכלל שכבות האוכלוסייה. מדוע? אולי בשל אופי החיים והתרבות המשתנה, שבה שני הצדדים מפרנסים ובעלי קריירה.

כמו כן, היום, חתונה מתקיימת בשנים מאוחרות יותר מבעבר, כאשר השניים כבר צברו רכוש. יתכן שבגלל אחוז הגירושין הגבוה, נדרשת הכנה מקדימה יותר משחשבו בעבר. במאמר זה נסקור: מהו חוק יחסי ממון, מה קדם לחוק יחסי ממון וכן מהו הסכם יחסי ממון.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

:חוק יחסי ממון

החוק הישראלי המסדיר את עניין חלוקת הרכוש, במידה ובני זוג נשואים מחליטים על פרידה, הינו חוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון" או "החוק"). חוק יחסי הממון חל על מי שנישאו החל משנת 1974. החוק מגדיר שבעת פרידה של זוג נשוי וסיום הקשר הזוגי, יחולק רכושם של השניים בהתאם להלכת איזון משאבים, שעל עקרונותיה מושתת חוק יחסי ממון. כך, על פי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם". על פי הסעיף, ההתייחסות תעשה בדרך כלל לנכסים שנצברו בעוד הזוג היה ביחד, חיו בשיתוף ועל נכסים שצברו במשותף. סעיף 5(ב) לחוק יחסי ממון, מתייחס לחלוקת הרכוש בעת פטירת אחד מבני הזוג. במקרה כזה, יועבר החלק המתואר בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, ליורשיו של הנפטר.

:הדין בטרם חקיקת החוק - חזקת השיתוף

זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון וזוגות המוכרים כידועים בציבור – חוק יחסי ממון אינו חל עליהם. במקרה זה, תחול חזקת השיתוף, שהיא החזקה שחלה לפני כתיבת החוק ובעקבותיו חוקק חוק יחסי ממון. על פי חזקת השיתוף, בני הזוג יצרו ביניהם יחסים, תוך בחירה בשיתוף בחייהם אחד של השני, בכל תחומי החיים, לרבות בעניינים הממוניים. לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה, פרט לסייגים הנוגעים לרכוש מסוים אשר הגיע לפני הנישואים או מיסוד הקשר.

הסיבה לחקיקת החוק שבא בעקבות חזקה זו, נגעה לחוסר השוויון וההוגנות, במצבים שבהם אחד מבני הזוג הגיע מרובה נכסים והאחר לא. בעת פרידה, חולק רכושם שווה בשווה. תועדו אף מקרים שבהם נקשר קשר, במטרה להונות ולהגיע לחלוקת הרכוש האמורה.

:מהו הסכם ממון

חשוב לציין כי חוק יחסי ממון וכן חזקת השיתוף החלה על זוגות שנישאו לפני 1973 ועל ידועים בציבור, הם ברירות המחדל החוקיות, ואלו יופעלו רק במידה ולא קיים הסדר ספציפי בין בני הזוג, המתאר את חלוקת הרכוש ביניהם. הסכם זה הינו הסכם ממון. מדובר בהסכם רכושי בלבד, שאותו יכתבו השניים רק כאשר הם מיושבים בדעתם, ללא סכסוך או אופק לפרידה. הסיבה לכך היא למנוע להטיה בכתיבת החוזה והתפשרות של אחד הצדדים, שלא בצורה הוגנת.

לרוב, הסכם ממון כולל שני חלקים מרכזיים: חלק הרכוש, הינו בדבר רכוש כל אחד מהצדדים לפני הנישואים או הקשר הזוגי, והחלק השני, הוא בדבר חלוקת הרכוש לאחר פרידה. יתרונותיו של הסכם זה הם ביצירת סדר, וודאות במהלך השהות המשותפת ובמניעת ויכוחים בעת פרידת של השניים. בין החסרונות ניתן למנות את החשיבה על סיום הקשר בעודו מתחיל, דבר שמרמז על תלות כספית או יחסים לא כנים.

:סיכום

בעת פרידה של שניים, מלבד לפירוק יחסיהם המשותפים, יאלצו השניים להתמודד גם עם הליכי נגזרת, לרבות חלוקת רכושם המשותף. שווי של רכוש זה, עשוי להגיע לסכומים משמעותיים, ואף לקבוע כיצד ייראה האופק העתידי של בני הזוג, כל אחד בנפרד. אי לכך, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, אשר יוכל ללוות את ההליך.

[zamir-law]

?איך מתגרשים ברבנות

גירושין הם עסק מאוד מורכב, בעיקר במדינתנו הקטנה, כאשר הסיבה לכך היא הכפפת הגירושין בארץ, לדין הדתי שחל על בני הזוג, במידה וחל עליהם דין דתי (שגם אז, זהו נושא מורכב ונרחב). אך גירושין אינם כוללים רק גירושין בבית דין דתי, אלא גם רבדים נוספים, כגון – משמורת ילדים, מזונות ילדים ואישה לעיתים, וכן חלוקת רכוש משותף. נשמע לכם/ן מורכב, נכון? אכן, זהו בהחלט נושא מורכב ונרחב.

אך במאמר זה, נבקש לפשט את הנושא, ולהציג לכם/ן, הגולשות והגולשים, כיצד מתגרשים, ואילו נושאים כדאי להכיר, בהנחה ואתם/ן רוצים/ות להתגרש. את כל זאת נעשה לנוחיותכם/ן, הגולשות והגולשים, אך נעיר שני דברים חשובים – אין במאמר כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי, וכן המאמר כתוב בלשון זכר, אך מתייחס בקנאות לשני המינים.

:גירושין בישראל - רקע

בישראל, גירושין ונישואין נערכים לפי הדין הדתי שחל על בני הזוג. לדוגמא – זוג בני הדת הנוצרית, יערוך את נישואיו לפי הדין הנוצרי, וכך גם באשר לגירושין. מעתה, נעסוק ביהודים. זוגות יהודים במדינת ישראל, יתגרשו לפי הדין העברי–דתי, דהיינו, יהיה עליהם להגיש תביעה לבית הדין הרבני. נעיר, כי בתי דין רבניים, פרוסים בכל רחבי הארץ: יש רבנות תל אביב, חיפה, טבריה, באר שבע ועוד. מעל בתי הדין הרבניים האזוריים, ישנו בית הדין הרבני הגדול, אשר נמצא בירושלים.

כדי להתגרש, לא די להגיש תביעת גירושין, יש להוכיח עילת גירושין מבין עילות הגירושין הקבועות בדין העברי–דתי. בין עילות הגירושין, ישנן – בגידה (כשמה כן היא, כאשר אישה מקיימת יחסי מין עם גבר אחר), מעשה כיעור (מעשה לא ראוי של אישה, למשל – ישיבה בבית קפה לבד עם גבר אחר), אי סיפוק מיני, אלימות מצד הבעל, והדוגמאות עוד רבות. כלומר – כדי להתגרש, יש להוכיח בפני בית הדין, כי אכן ישנה עילת גירושין. במקביל, זוגות המבקשים להתגרש, יכולים להגיש לבית הדין תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, הגירושין יהיו קלים יותר.

חשוב להעיר, כי גירושין בבית הדין הרבני, הם לא בבחינת "סוף פסוק", מאחר והם לא מסיימים את כלל המחלוקות בין בני הזוג. בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים להסדיר נושאים נוספים, כגון – חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת. על הנושאים הללו, נסביר בקצרה בחלקים הבאים במאמר.

:חלוקת רכוש בין בני זוג

חלוקת רכוש בין בני זוג נשואים, נערכת בישראל לפי חוק, אשר נקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973". חוק זה קובע כי בעת גירושין, בני זוג יערכו חלוקת רכוש שווה. לפי החוק, הכלל הזה מכונה בתור "הסדר איזון משאבים". כמו כן, מבחינה חוקית, יכולים בני הזוג לחלוק על ברירת המחדל החוקית, והיא באמצעות עריכת הסכם ממון. כלומר – הסכם אשר יסדיר ביניהם, בהסכמה, את אופן חלוקת הרכוש שלהם. אגב, כדי לאשר הסכם ממון מבחינה חוקית, יש לאשרו בפני בית המשפט לענייני משפחה.

:מזונות

מזונות הם תשלום חודשי שמשולם על ידי הבעל או האב, לטובת ילדיו או אשתו – עד לגירושין רשמיים. מזונות ילדים, נועדו להבטיח לילדיו של האב קיום כלכלי הולם, גם כאשר האב אינו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג. למעשה, מזונות ילדים מוטלים באופן מוחלט על האב, עד לגיל 18. ישנה חלוקה ספציפית במקרים מיוחדים באשר לגובה המזונות, אך לא נרחיב על כך במאמר זה.

מזונות אישה, משולמים באופן חריג, ולא באופן מוחלט, אלא רק במקרים של תלות האישה בבעלה. אך מזונות אישה משולמים עד לגירושין סופיים, ולא לאחר מכן, להבדיל, כמובן, ממזונות ילדים.

:משמורת ילדים

בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים להסדיר את סוגיית המשמורת. משמורת היא סטטוס שבמסגרתו מוכרע מי מההורים יהיה אחראי על הגידול השוטף של ילדיו. ישנה משמורת בלעדית שמוטלת על אחד ההורים (לרוב – האם), וכן הסדרי ראיה, שהם זמנים קבועים שבהם ההורה הלא משמורן, זוכה לבלות בחיק ילדיו ולדאוג להם. מנגד, ישנה גם אפשרות לקיים משמורת משותפת, כלומר – משמורת שווה מבחינת זמני הראיה של הילדים.

:לסיכום

במאמר זה, הסברנו בקצרה מהו הליך גירושין ומה הליך גירושין כולל. אך חשוב להעיר כי המאמר אינו תחליף לייעוץ משפטי ספציפי על ידי עורך דין גירושין, אשר ייעץ לכם פרטנית ויסייע לכם.

[zamir-law]

?איך תבחרו טוען רבני

ניסיון החיים מלמד אותנו שכאשר אנו רוצים שהמטרה שהצבנו לעצמנו, תושג, צריכה להתבצע עבודה טובה יסודית ואיכותית. כך גם בהליך המשפטי. כאשר אנו רוצים לשמור על האינטרסים שלנו ולהשיג את הטוב ביותר עבורנו, עלינו לבחור את הטוב, המקצ��עי והאיכותי ביותר. הליך הגירושין טומן בחובו מעמסה נפשית והוצאה כספית גדולה, זאת בשל הצורך בייצוג עורך דין. אלא שבדין האישי, ייצוג יתכן שייעשה על ידי טוען רבני ולא רק על ידי עורך דין. טוען רבני, ובשמו הנוסף טוען בית דין, הינו אדם אשר רשאי לייצג בבית הדין הרבני, בתחום דיני משפחה, בדומה לעורך דין מייצג.

במאמר המובא לפניכם/ן, נעסוק במקצוע טוען רבני, נציג לפניכם/ן את הכשרותיו של הטוען הרבני וכן נעמוד על ההבדלים בין הערכאות המקבילות בדין האישי. כך, נבין את השוני בין עורך דין לטוען רבני. כל זאת, נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. אך לפני שנתחיל, נעיר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד, שחובר על מנת לחשוף אתכם/ן לעולם המשפטי בדיני המשפחה, ולכן אין לראות בו כייעוץ לתחליף עם עורך דין מומחה בתחום המשפחה.

:מיהו טוען רבני

סמכותו של טוען רבני מעוגנת בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001 (להלן:" תקנות הטוענים") וכן מוזכר בכללי לשכת עורכי הדין, בשל אפשרות הייצוג וההתרה לכך. על מנת להפוך לטוען רבני, יש צורך בקבלת רישיון. רישיון זה יינתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסתמך על 3 קריטריונים עיקריים ומבחני התאמה. הקריטריונים הם: תושב ישראל, למד במשך 4 שנים בישיבה גבוהה (לאחר גיל 18), או לחילופין, לימודים לתקופה של מעל 3 שנים במוסד חינוכי, שבו קיבל תעודת גמר המוכרת בבית הדין הגדול ועמידה בבחינה שנערכת על ידי וועדת בחינה.

זאת ועוד, טוען רבני מומלץ, הוא למעשה מעין עורך דין מומחה בהלכה היהודית, אך הוא אינו מחזיק ברישיון עורך דין, אלא ברישיון של טוען רבני (אין מניעה שעו"ד יהיה מוסמך גם כטוען רבני). מכאן, שייצוגו יכול להיות רק בפני בית הדין הרבני ולא בבית המשפט לענייני משפחה, היות והוא אינו עורך דין. למעשה, מקצוע הטוען הרבני החל בשלושת העשורים האחרונים. בעבר, יכלו להתמנות אך ורק גברים לתפקיד האמור, ואילו כיום, גם אישה יכולה להתמנות לטוענת רבנית, ובכך נתרם רבות לפיתוח הפסיקה והתפיסה החברתית בנוגע לתפיסת בית הדין הרבני לגבי נשים.

:בית הדין הרבני

בית הדין הרבני הינו ערכאה במערכת המשפט, אשר עקרונותיה והחלטותיה מתבססות על הדין ההלכתי. סמכותו של בין הדין הרבני הינה לפי האמור בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). בית הדין הרבני מחזיק בסמכות הייחודית לעסוק בהליך הנישואין והגירושין. היות ובית הדין פועל על פי ההלכה היהודית, אזי עקרון העל שעומד מול עיניו, הוא שמירה על מערכת היחסים בין בני זוג והגנה על מוסד הנישואין. אי לכך, גירושין ייעשו במקרה קצה ובהתקיימות אחת מעילות הגירושין. בעת בקשה למתן גט על ידי אחד הצדדים, ינסה בית הדין הרבני לגשר ולפשר בין השניים. מלבד סמכותו הייחודית, מחזיק בית הדין הרבני בסמכות מקבילה לעסוק בנושאים הכרוכים להליך גירושין: משמורת ילדים, מזונות אישה ומזונות ילדים וכן חלוקת רכוש בין בני הזוג. כדי שבית הדין "יקנה" סמכות לעסוק באחד מהנושאים האמורים, על אחד מבני הזוג או שניהם יחד, לכרוך את הנושא לתביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין הרבני.

כאמור, ייצוג מול בית דין רבני, יתכן שיהיה על ידי עורך דין, אך יתכן שיהיה גם על ידי טוען רבני. למעשה, ההבדל המהותי ביותר בין עורך דין לטוען רבני, הוא שאלת הייצוג. בעוד שעורך דין יכול לייצג בערכאות המקבילות (שהן - בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, שעליו נרחיב בהמשך), טוען רבני יוכל לטעון אך ורק בפני בית הדין הרבני.

:בית המשפט לענייני משפחה

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ניתנת מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו- 1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"), אשר מסמיך את בתי המשפט הנ"ל לעסוק בעיקר התחומים הנוגעים לדיני המשפחה, כמו לדוגמא: ענייני ממון בין בני זוג, מזונות, פונדקאות ואימוץ ילדים. בית המשפט לענייני משפחה מחזיק בסמכות הבלעדית לעסוק בבדיקת אבהות ולהורות על בדיקת אבהות. מכאן, שלבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בנושא, אלא אם הנושא עלה כשאלת אגב במהלך ניהול התיק.

מול בית המשפט לענייני משפחה יוכל לטעון עורך דין, אך טוען רבני לא יוכל לעשות כן (אלא אם כן הוא גם עורך דין). זאת, בשל העובדה כי למרות שהטוען הרבני מכיר את ההליך המשפטי הקשור לדין האישי, הוא מתמצה בעיקר בהלכה היהודית אך אינו עורך דין.