Tumgik
#היהדות
pat-lechem · 5 months
Text
Tumblr media
lol this was posted by a person who claims to be jewish. yet knows nothing about judaism, jewish culture, jewish history, the jewish religion. making up a completely different meaning to anything jewish so it would fit your (far right palestinian, which you call far left) narrative is ridiculous. words on tumblr lose meaning.
אולי תיקון עולם אומר שיחרור אוקראינה גם? אולי תיקון עולם אומר לשחרר את נבלני? שתי מטרות מצויינות. אבל איזה טענה עילגת. מלא שיתופים ולייקים כמובן כי אם ''יהודיה'' מביעה ביטול עצמי או שנאה כלפי יהודים (בתנאי שהם לא שונאים את ישראל)בטמבלר זה הכי פופולרי שיש.
4 notes · View notes
ace7librarian · 6 months
Text
תשכחו מבת מצווה או בר מצווה, הדבר שמסמל כניסה לעולם היהדות זה לקבל איומי מוות באינטרנט
79 notes · View notes
zonatcannibalism · 5 months
Text
ממש חשוב לי שאתאיסטים ישראלים כאן שבטראומה מהדת בגלל חרדים\ סימפים של בן גביר ידעו שיש גם יהדות דתית אחרת בישראל. אני באופן אישי דתלשים, אבל יש לי הרבה מאוד הערכה ליהדות בתור דרך חיים, ואני יודעים בוודאות שזה בגלל סוג היהדות שגדלתי אתו. אבא שלי רב ופעיל פמניסטי. אמא שלי חולמת על להתפלל בלי מחיצה. אני גדלתי על זה שפמניזם, קבלת האחר ושוויון אלה ערכים שבלתי נפרדים מהיהדות. כשיצאתי מהארון הם הגיבו בצורה מדהימה ומכבדת. הם מגנים כל גילוי של גזענות והולכים להפגנות שמלאניות מאז שאני זוכרים את עצמי. מבחינתם כל הערכים הליברליים היפי נפש האלה הם חלק בלתי נפרד מהיהדות בגלל שהם מאמינים שכל אדם נברא בצלם אלוהים ומי שמאמין ביהדות בלי להאמין בערכים של שוויון, ליברליזם וזכויות אדם צבוע. אדק, אני חושבים שזה חשוב לזכור שגם הציבור הזה קיים, גם בצורה מצומצמת, לפני שמתחילים לדבר על הדת.
15 notes · View notes
thirdblogsacharm · 1 month
Text
התחלתי אקסמן 97 (כל הזקנים באתר שראו את המקורי להתפקד). ואני חייבת להגיד שיש משהו צורם בלראות את סדרה כזו בתקופה כזו.
כל הרעיון של אקסמן זה מטפורה לחיים כמיעוט נרדף. ואפשר לפרש את זה בתור כל מיני מיעוטים ספציפיים, אבל היות ששני הכותבים שיצרו את הקומיקס יהודים (והחבר הכי טוב של אחד מהם נרצח בפעולת טרור פלסטינית), ואנטגוניסט הראשי (אריק/ מגנטו אהובי) לא רק יהודי אלא ניצול שואה; טראומה ספציפית ליהודים כמעט לחלוטין, סביר להניח שבראש ובראשונה המיעוט המדובר הוא יהודים (יש עוד כל מיני רמזים שתומכים בתיאוריה הזו: כמו הארץ שהאוכלוסייה שלה רק מוטנטים ונאבקת לקבלה ע"י האומות המאוחדות או משהו. אבל בסדרה בקושי דיברו על זה ולא קראתי את הקומיקס אז אל תבדקו אותי)
בעקבות כך, נוצר אי נוחות מסויים בצפייה בסדרה שאינה כתובה כרגע ע"י יהודים מכמה סיבות:
1.כבר משני הפרקים הראשונים ברור שנעשה מאמץ להפריד את היהדות מהזהות של המוטנטים בכלל והזהות של אריק בפרט, כאילו המילים יהודי ושואה הן מילים גסות. קראתי איפשיהו שאפילו שינו לחלוטין את סיפור הרקע שלו עבור הסדרה ושהוא כבר לא ניצול שואה אפילו, אבל אני לא יודעת אם זה באמת נכון (זה פשוט נשמע נוראי/ הזוי מידי מכדי להיות נכון)
2. בפשטות, אני לא סומכת על כותבים לא יהודיים לייצג בסדרה דילמות מוסריות בעלות עומק ושכבות ואינטרפרטציות שונות כשהם כנראה (כמו 99.99999% מהגויים שלא חיים כאן) תומכי פלסטין ללא שום עיניין להבין את הצד שלנו כי זה מה שאופנתי.
כל תעשיית הקומיקס המודרנית כפי שאנו מכירים אותה נבנתה ע"י יהודים כמעט לחלוטין, אבל מאבקים של יהודים- סיפורים של יהודים- זה לא מגניב יותר. בטח לא עכשיו. אז מסלפים את זה לכל מיני מאבקים אחרים (זכויות אפרו אמריקאים, זכויות להט"ב וכו) אלו מאבקים שקיימים. גם במקור אלו מאבקים שקיימים. אבל עכשיו הרבה יותר אופנתי להפוך אותם למאבק העיקרי, ולמחוק את המעט ייצוג שהיה לנו במדיה מערבית גם ככה.
13 notes · View notes
nadiv22 · 3 months
Text
איך אפשר לאסור עלינו דבר שאנו לא עושים אלא רק חושבים עליו? וגם אם אפשר – מה כל כך נורא ברגש התוקף אותנו מפעם לפעם, כל עוד אין הוא מוביל אותנו למעשה?
3,300 שנה לאחר שניתנו, עשרת הדברות הם עדיין המדריך הפשוט ביותר והקצר ביותר ליצירתה וקיומה של חברה בריאה.
חלופות רבות נוסו, ובדרך כלל זה נגמר בבכי.
יש אמת רבה במימרה החכמה והמבודחת - אם שום דבר לא עוזר, קראו את ההוראות (RTFM)...
עשרת הדיברות הם הקוד הדתי והמוסרי המפורסם בהיסטוריה. הם עיטרו את אולמות המשפט בארצות הברית, את בית הלורדים באנגליה, ועוד.
צמד הלוחות ועליהם עשרת הדיברות הוא מזה עידן ועידנים סמלו של החוק הנצחי בריבונות האל.
מקובל לחלק את עשרת הדיברות לשני חצאים, חמישה דיברות לכל לוח. זוהי חלוקה גרפית - אך גם עניינית. חמשת הדיברות הראשונים עוסקים במה שבין אדם למקום (ובכלל זה גם מצוות כיבוד אב ואם, שכן הורינו הם שותפיו של אלוקים בהבאתנו אל העולם). החמישה האחרונים עניינם מה שבין אדם לחברו.
זו חלוקה הגיונית, אך יש חלוקה הגיונית נוספת: שלוש קבוצות, שבכל אחת מהן שלושה דיברות - ולבסוף הדיבר העשירי כקבוצה לעצמו.
בדומה לחלוקה של עשרת המכות לדצ"כ עד"ש באח"ב.
שלושת הדיברות הראשונים עוסקים כולם ביחסנו לאלוקים, נותן המצוות הבא איתנו בברית:
האמונה באל אחד, האיסור לעבוד אלוהים אחרים, והאיסור לשאת את שם ה' לשווא.
השלישייה הבאה עניינה היותנו נבראיו של אלוקים:
השבת מזכירה לנו את בריאת העולם; עלינו לכבד את הורינו שהביאו אותנו לעולם הזה; והרצח אסור עלינו מפני שכל בני האדם נבראו בצלם אלוקים (בראשית ט, ו).
השלישייה השלישית עוסקת במוסדות הבסיסיים של החברה:
איסור הניאוף מקדש את הנישואין ואת המשפחה;
האיסור לגנוב מכונן את זכות הקניין;
והאיסור להעיד עדות שקר הוא יסודה של מערכת המשפט והצדק.
בלי כל אחד ואחד מהדברים הללו לא יהיה האדם חופשי, ולא תיתכן חברה חופשית.
מבנֶה זה מדגיש את זרותו של הדיבר העשירי, "לא תחמד".
לפחות במבט שעל פני השטח, דיבר זה שונה מכל קודמיו. הם עסקו במעשים ובדיבורים, ולכל היותר במחשבות שהאדם יכול לשלוט בהן. לעומת זאת, החמדה והקנאה בדבר השייך לזולת, היא רגש. רגש המציף אותנו גם בעל כורחנו.
איך אפשר לאסור עלינו דבר שלא אנו עושים, אלא הוא נעשה בנו? וגם אם אפשר - מה כל כך נורא ברגש התוקף אותנו מפעם לפעם, כל עוד אין הוא מוביל אותנו למעשה?
נראה לי שהתורה מנחילה לנו בדיבר זה סדרה של אמתות יסוד שלבוֹשתֵנו שכחנו.
ראשית, כפי שמלמדת אותנו הצלחתה של שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, רגשותינו מושפעים ממחשבותינו.
הרגש שלנו נוצר מהמחשבה שלנו, מהאופן שבו אנו תופסים את המציאות.
כך למשל נרקיסיסטים מרבים להיעלב כי הם חושבים שאנשים אחרים מדברים עליהם או שוללים אותם.
המחשבה שלהם מנותקת מהמציאות, אך היות שכך הם חושבים, הם מרגישים רגש כן של כעס וטינה.
שנית, הקנאה היא מן הגורמים העיקריים לאלימות בחברה.
קנאה גרמה ליאגו להוליך את אותלו שולל, והתוצאות היו רצחניות. ובתורתנו - הקנאה היא שגרמה לקין לרצוח את הבל, ולכל סיפור יוסף ואחיו.
רֶנֶה ז'יראר, בספרו הקלאסי 'אלימות וקדושה', אומר שהגורם הבסיסי ביותר לאלימות הוא התשוקה המימטית - כלומר התשוקה להיות בעליו של מה שיש לאדם אחר, ובעצם, ביסודו של דבר, להיות הוא.
התשוקה הזו עלולה להוביל לעבירה על כמה וכמה מן הדיברות האחרים. להוביל לניאוף, לגניבה, לעדות שקר ואפילו לרצח.
איסור "לא תחמוד" איננו משונה אפוא כלל.
החמדה, הקנאה, היא הבסיסי מכל הכוחות המערערים את ההרמוניה החברתית ואת הסדר החברתי.
אחת ה"תרופות" לבעיית הקנאה בחברנו, היא שבמקום להסתכל הצידה, צריך להסתכל למעלה...
למה לנו לחשוק במה שיש לאחרים, אם הדבר החשוב ביותר בחיינו הוא כיצד רואה אותנו הקב"ה? מה אנו בעיניו? למה שנחשוק במשהו רק מפני שישנו לאדם אחר?
כאשר אנו מפסיקים להגדיר את עצמנו ביחס לה', ומתחילים להגדיר את עצמנו ביחס לאנשים אחרים - או אז התחרות, המריבה, החמדנות והקנאה מתחילות להשתלט עלינו ונוטלות מאתנו את אושרנו.
הנוגדן לקנאה הוא הכרת הטוב.
"איזוהי עשיר? השמח בחלקו", אמר התנא בן זומא. מנהג יהודי ידוע ויפהפה הוא לומר מדי בוקר, עם ההתעוררות, "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה. רבה אמ��נתך". המקיים מנהג זה ברצינות ובהתכוונות מתחיל את היום שלו ברגל ימין. להתחיל את היום בהכרת הטוב, בהודיה - זה הֶרגל שיכול לשנות חיים.
היהדות, סודהּ הוא התודה.
בהתרפאנו מן המחשבה שאושרם של אנשים אחרים מפחית מאושרנו שלנו, אנו יכולים להתחיל לשמוח במה שיש לנו בִּמקום להיות עסוקים במה שאין לנו ויש לאחרים.
אבל חופשיים להיות מה שאנחנו במקום להשתוקק להיות מה שאנחנו לא.
---
מבוסס על דברים שכתב הרב זקס זצ"ל לפרשת יתרו
מאת מדענים דתיים בפייסבוק
7 notes · View notes
laineystein · 10 hours
Note
אני עולה מאירופה. ראיתי שכמה באתר הזה שמעולם לא היו בישראל חושבים עליה שהיא מקום ממש דתי. מוזר לי לשמוע זאת. כשגרתי באירופה אכלתי מצה כמה פעמים וזהו, הכל שידעתי על היהדות זה שהיהודים לא מאמינים בישוע, לא הכרתי שום יהוד שם. אני גרתי בכל האזורים בישראל כולל ירושלים ומעולם לא היו לי בעיות בשל חוסר הדתיות.
Y’all I thought I fixed my keyboard on here and I typed up an entire response and then hit post and this app crashed and I could not open it up for several hours. I do not know what witchcraft governs this hellsite but it’s powerful. Lesson learned.
Anyway.
Let me explain very plainly what happened and why it happened: I made a comment stating that I, as a religiously observant Jew, find living in Israel to be more convenient and conducive to my lifestyle than living in chutz laaretz. Because people on this website and in the world in general can’t see any opinion and not make it about them, it has somehow spiraled into this critique of what I said and what I said has been twisted and morphed to fit other people’s narratives ie. why they would or would not live in Israel. Again I stand by what I said when I said that I think a lot of diaspora Jews just don’t want to live in Israel for whatever valid reason and instead of just saying that (because they believe that doing so will make them a bad Jew) they lean into random tidbits that they think will make them seem more rational (even though not wanting to live here is super rational and if that’s how you feel, kol b’seder my dude). Bottom line - I don’t think Israel is any more religious than any other country in the world. We are smaller and a majority of our population happens to follow the same religion so I think those two factors maybe aid in that perception but all in all, it’s a fairly secular country for the most part.
3 notes · View notes
Note
Listen don't give him too much attention😘saved it for later lol.
He just proved to be dumb & pulling the victim card everytime he's about to lose an argument.
As jew i hate Israel that place is not my home, my ancestor are not from there! The majority of those stupid Israelis that are living there they come from European countries!!
היהדות לא מייצגת את המנטליות השונאת שלך.
אתה מת והדבר הטוב בשבילך כי גם אם אתה חי אתה לא עושה כלום
Tumblr media
4 notes · View notes
jewvian · 1 year
Text
לא הבנתי מי האינסל שהגיב לפוסט שלי על התאגיד וחסם אותי 2 דקות אחר כך? עזבו שהוא הגיב כמה פעמים כי היו לו טעויות כתיב, שזה בכלל משעשע, אבל באמת אחי? להגיב ולחסום? מה אתה בן 10?
'"800 מליון שקל על התאגיד המחורבן הזה שלא מפסיק להפיץ הסתה ותכנים נגד הימין,ממשלה,יהדות….ובנוסף כל מיני תוכניות ליקוקים לערבים תומכי בלסטינים ושאר ה0מאלנים האוטואנטשמים!!!! שיזדיינו מי שרוצה לשלם על זה אז תשלמו לא מהכיס שלי !!!"
קודם כל ממליצה לך לצפות בשאלה תשובה וקול התור ואז תספר לי שוב כמה התאגיד נגד היהדות או שקר כלשהו. יאללה נוסיף גם את עוד ניפגש שלא מפסיקה לרגש אותי. אה ויש את כאן מורשת כמובן! תחנת רדיו שמשדרת, ואני מצטטת: "המקום לכל מי שמסורת ישראל בליבו. מוסיקה ותרבות יהודית, אקטואליה מגזרית, שיעורי תורה, דיונים הלכתיים, חדשות ועוד." וזה עוד לפני שנגעתי בשאר התכנים של הדיגיטל או דיברתי על קלמן ליבסקינד ותוכניתו עצם העניין שתמיד מתעסקת בעולם התורני, או סרטי דוקו וסדרות מקור שעוסקים בגווניה הרבים של היהדות. אז כבר כאילו, ש"צ.
דבר שני. תפקידה של התקשורת היא תמיד לבקר, ברגע שהיא לא תעשה את זה אפשר להגיד ברוכים הבאים לצפון קוריאה. מה לעשות שרוב ממשלות ישראל בשנים האחרונות היו מהימין אז הביקורות בשנים הללו היו על הימין? ככה יצא. גם בתקופת ממשלת בנט-לפיד ידעו להעביר ביקורות יופי טופי, אתה מוזמן לגשת לארכיון של התאגיד. ובכלל, אתה יודע כמה עיתונאים חובשי כיפה יש שם? לא אומרת שזה אוטומטית הופך את כולם לימיניים, אבל הגיוון נמצא שם בכל מקרה. או שאתה רק מכיר את עמית סגל? בום. עוד טיעון הלך.
תוכניות ליקוק לערבים ושמלאנים? אוי מישהו מקנא שלוקחים לו את כל הפוקוס :( התאגיד מעצם היותו ערוץ ממשלתי מחוייב במתן תכנים לכל האוכלוסיות, וכן הערבים הם חלק מאוכלוסיית המדינה. קשה לעכל את זה, אה? גיוון אתני נשמה, נותנים שוויון הזדמנויות ליוצרים מכל המגזרים. חוץ מעבודה ערבית ששודרה בקשת 12, מתי ראינו סדרות על ערבים ישראלים? מתי ראינו שחקן ערבי שלא משחק מחבל על המסך? למה זה כזה נורא לדמיין עולם שבו לערבים מגיע תוכניות בידור בטלוויזיה? אתה מעדיף שהם יחפשו את זה בערוצים של סוריה ולבנון? אלוהים יודע איזו הסתה אמיתית מתחוללת שם נגד המדינה, כאילו אשכרה הסתה שנגמרת ברצח.
דבר אחרון, למה נראה לי שאתה לא משלם מיסים באופן כללי? לא יודעת, אתה כל כך דואג לגבי כסף שהולך לתאגיד אבל... לאן שאר המיסים שלנו הולכים אתה יודע? אם 800 מיליון שקל שהולכים ליצירה ישראלית מקורית, לחדשות חופשיות בלי אינטרסים, לתוכניות חינוכיות לילדים, לייצוג של אוכלוסיות מוחלשות ושמיעתן בטלוויזיה זה מה שמרתיח אותך, אז וואו. חכה שתשמע כמה כסף משרד ההסברה החדש שביבי הקים יעלה לנו, או אשכרה כל משרד מיותר אחר שהוא הנפיץ כדי לספק את אנשיו. או יותר טוב, כמה יעלה לנו הנזק הכלכלי מהרפורמה המשפטית שיריב לווין מתכנן הווו זה יהיה מעניין! רגע רגע, יש לי עוד! כמה עולה לנו ההזנחה של החברה הערבית, כן זאת שעוד קיימת פה, בטווח הארוך! או ההזנחה של הכבישים והתשתיות, או וואו יוקר המחיה. לא נגעתי בכלל ביוקר המחיה. כל ההסכמים הקואליציונים של ביבי עולים כסף, אפילו אם יסגרו את התאגיד ויקחו את כל ה-800 מיליון, עדיין יהיה לו חסר לכל ההבטחות שהוא פיזר. מישהו אמר עליות מיסים? אה וגם בתי הכלא של האסירים הביטחוניים זה ממיסים. סתם פתאום נזכרתי בזה וחשבתי שתרצה לדעת.
אין דבר כזה להחליט לאן המיסים שלך הולכים. הם יכולים ללכת לסבסוד גני ילדים והם יכולים ללכת לפדופיל שיושב בכלא ורוצה לראות טלוויזיה. ככה זה עובד. שוב, וזה רק במקרה שאתה משלם מיסים. כביכול. אולי. ראיתי את הבלוג שלך, לא יודעת, לא מרגיש לי שאתה ממלא דו"חות מס.
טוב, שורה תחתונה היוזר שלו זה hipitipi79 אם מישהו אחר רוצה לחסום אותו. עייפתי, לילה טוב.
3 notes · View notes
ikasdu64 · 2 years
Text
Tumblr media
מוזיאון היהדות והסובלנות – Москва
4 notes · View notes
timelesslast · 19 days
Text
נערות ליווי, הידועות גם כנערות
נערות ליווי, הידועות גם כנערות ליווי נערות ליווי אינדקס מומלץ או עובדות מין, הן כבר מזמן חלק מהמרקם החברתי בישראל. למרות הערכים המסורתיים של המדינה והאמונות הדתיות המושרשות שלה, תעשיית הליווי פרחה בישראל, ומשרתת מגוון רחב של לקוחות ממקומיים ועד תיירים. את נוכחותן של נערות ליווי בישראל ניתן לייחס לימי קדם, כאשר הזנות הייתה תעשייה נפוצה, הקשורה לעתים קרובות לפולחן הפגאני. עם זאת, עם הופעת היהדות ומאוחר יותר הנצרות, הזנות הוקעה כבלתי מוסרית ובלתי חוקית. רק בשנים האחרונות הוקלו בישראל חוקי הזנות ואפשרו עיסוק בשירותי ליווי. נשאלת השאלה, מדוע מדינה בעלת אמונות דתיות כה חזקות מאפשרת את קיומן של נערות ליווי? התשובה טמונה בביקוש. ישראל מושכת אליה מספר רב של תיירים מדי שנה, כאשר בשנת 2019 לבדה ביקרו בה כ-3.8 מיליון תיירים. תיירים אלה מגיעים מכל רחבי העולם, ומביאים איתם תרבויות ואמונות שונות. רבות מהן, בעיקר אלו ממדינות בהן הזנות חוקית ומקובלת, נעזרות בשירותיהן של נערות ליווי במהלך שהותן בישראל. יתר על כן, המתח הגבוה ואורח החיים המהיר בישראל תורמים גם הם לביקוש לשירותי ליווי. בהיותה של המדינה מרכז מוביל לטכנולוגיה וחדשנות, אנשי עסקים ויזמים רבים מבקרים בישראל למטרות עבודה. בסביבה כה תחרותית ותובענית, גברים אלה פונים לעתים קרובות לנערות ליווי לצורך חברות והפגת מתחים. בנוסף, חלק מהגברים הישראלים, לרוב אלו שאינם נשואים או גרושים, עשויים לפנות גם לשירותי ליווי כאמצעי להגשמת תשוקותיהם המיניות ללא הסיבוכים של מערכת יחסים מחייבת. למרות הקבלה והביקוש לשירותי ליווי, הענף בישראל אינו חף ממחלוקות. רבים רואים בו נצלני ומשפיל כלפי נשים, שעלולות להיאלץ להיכנס למקצוע בשל נסיבות כלכליות או אישיות. גם הממשלה ספגה אש על כך שלא עשתה מספיק כדי להגן על הנשים האלה מפני ניצול וסחר. כדי להתמודד עם חששות אלה, ממשלת ישראל נקטה צעדים להסדרת הענף ולהבטחת ביטחונן וזכויותיהן של נערות הליווי. בשנת 2017 חוקקה הכנסת חוק המגדיר רכישת שירותי מין כעבירה פלילית, במטרה להפחית את הביקוש לזנות ולהגן על נשים פגיעות. החוק כולל גם הוראות להחמרת הענישה על מעורבים בסחר בנשים. בנוסף לרגולציה הממשלתית, ישנם גם ארגונים ועמותות הפועלים לשיפור תנאי נערות הליווי בישראל. כך למשל, האיגוד הישראלי לנפגעות זנות פועל למתן תמיכה, משאבים וסנגור לנשים בתעשיית המין. הם מציעים גם תוכניות שיקום ובית בטוח עבור אלה המבקשים לעזוב את המקצוע. קיומן של נערות ליווי בישראל הוא נושא לוויכוח מתמשך, עם ויכוחים משני הצדדים. יש הרואים בכך סוג של העצמה לנשים שבוחרות לעסוק בעבודת מין, ויש הרואים בכך הפרה של זכויות אדם. עם זאת, אין ספק שזו מציאות בישראל, וחשוב להתייחס לסוגיות הסובבות אותה ולספק תמיכה למעורבים. לסיכום, נערות ליווי הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף החברתי בישראל. הם פונים לקהל לקוחות מגוון, מתיירים ועד מקומיים, ועוררו דיונים על זכויות נשים והסדרת הזנות במדינה. בעוד שלתעשייה עשויים להיות מתנגדים, חיוני לטפל בבעיות הבסיסיות ולספק תמיכה לעובדים בה. רק כך נוכל לקוות לשפר את תנאיהן וזכויותיהן של נערות הליווי בישראל.
0 notes
vlad-newreality · 5 months
Text
כיום בקרב רבים מקננת התחושה שהחיים קצרים, מוגבלים, נגמרים במוות, וממנה נובע הצורך של אנשים לבנות לעצמם כל מיני תמונות לגבי מה יהיה איתם אחרי שיסיימו פה את הסיבוב. מה יחשבו עליהם אלה שיישארו פה, איך הם יתקבלו מקום שאליו יגיעו, כנראה. המון דמיונות, פנטזיות, בלבולים.
בהשגת הכוח העליון, לעומת זאת, האדם מפתח גישה שונה לחלוטין.
מושגים כמו עולם הזה ועולם הבא, גן עדן וגיהינום, שכר ועונש, בורא ונברא – מקבלים הגדרות חדשות במהותן. ההתעלות מעל הכוח האגואיסטי פותחת בפניו את התמונה השלמה. הוא לא זקוק לאמצעי הגנה כמו קמעות או חוטים אדומים, אין לו צורך בסמלים חיצוניים, כל עבודתו היא פנימית, בתיקון היחס לאחרים.
עבודה שבלב, קראו לזה גדולי החכמים, תפילה, בקשה לקבלת כוח אהבה ונתינה. עוד נאמר במקורות: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". כלומר, האור הוא הכוח היחיד שיכול להפוך את היצר הרע ליצר טוב, את האגו לאהבה, וכל החכמה היא ללמוד איך מעוררים את השפעתו עלינו במלוא העוצמה.
כזה היה עם ישראל במקורו, אבל ההתפתחות מחייבת שכל האנושות תקבל צורה דומה. לכן, בפעולה מיוחדת מצד מערכת הניהול העליונה, שנקראת גם "מחשבת הבריאה", עם ישראל עבר חורבן, שבירה גדולה. הכוח האגואיסטי התפרץ בעוצמה שהביאה לשנאת חינם, אבדה ההתאמה לכוח העליון ולכן הוא נעלם מהתפיסה. העם התפזר בין אומות העולם, ובמשך אלפיים שנות גלות התערבב עם כולם. בתקופת ההסתר צמחו היהדות בצורתה העממית-חיצונית, אחריה הנצרות והאסלם. הדתות נלחמו ביניהן, ובתוכן, התחלקו לפלגים ואסכולות, כידוע לכולם. ואף על פי כן, הם קידמו את המודעות האנושית, הכינו אותה לקליטת האמת.
אם נחזור היום לחכמתו של אברהם, ונלמד ממנה את השיטה להתחבר באהבה מעל האגו הגדול, נוכל להוביל את העולם לתיקון הנרצה. כל הבעיות שמתגברות בתקופתנו, בזוגיות, במשפחה, בחינוך, בתרבות, בחברה, בכלכלה, בביטחון, ביחסים הבינלאומיים ובאקולוגיה, כל הלחצים, הפחדים והחרדות – כל אלה ייפתרו משורשם, כאשר האדם ירכוש את תכונת האהבה והנתינה. תהיה זו התעלות לדרגת הכוח העליון, גילוי האושר הנצחי והמושלם.
Tumblr media
0 notes
anaelllllla · 5 months
Text
פילוסופיה ארורה
לפני שלושת אלפים שנה קם בית המקדש הראשון והרוח המיוחדת שהפיץ משכה לירושלים אנשים מכל העולם. הם שמעו מפה לאוזן על חכמת היהודים ורצו לגלות את סודם ולהחכים. גדולי האומה המקובלים לא הסתירו את החכמה מאף אחד, מי שרצה בא ולמד, אבל בגלל שלא מדובר בלימוד שכלי אלא בחכמת הלב, רק מעטים כמו אֻנְקְלוֹס תפסו את העניין, התגיירו והפכו לגדולי ישראל בעצמם.
הרוב אספו מהשיטה העתיקה בדלים של מחשבה, וסביבם פיתחו פילוסופיות. למה פילוסופיות? כי השכל והרגש האנושיים מכוונים לינוק ולבלוע לתוכם כמו חור שחור - שואבים לתוכם ומונעים בריחה של אור. חכמת הקבלה מיועדת לפתח כלי קליטה שפועל על עיקרון של "אור חוזר". כמו הירח שמחזיר את האור שפוגע בו וכך מאיר, היא מלמדת אותנו להשתמש בשכל וברגש בדרך הופכית: במקום לפעול בכוונה לקבל ולבלוע לתוכנו, לפעול בכוונה לתת ולהתחבר לזולת.
זה שינוי פנימי שדורש רצון טוב והשקעה, כמו שכותב הרב המקובל יהודה אשלג, "חכמת האמת עמוקה ומייגעת", לכן רוב החכמים שבאו ללמוד מהיהודים לקחו את יסודות החכמה והשתמשו בהם כמו חור שחור, בלי להפוך את כיוון האור.
כלומר, כל החכמה האדירה של היהדות מכוונת לנקודה אחת קטנה שנקראת אהבת הזולת. הפילוסופיה לא, היא זורמת עם הטבע האנושי, ולכן מושכת הרבה יותר. כך היא השתלטה בקלות על העולם. גם על ישראל עצמם.
גם לנו היה נוח יותר לברוח מהמימוש המעשי שהחכמה דורשת, ולהתגנדר בתיאוריות יפות ובמילים שאינן יוצאות מהלב. לכן נחרבנו, ואיתנו העולם, שהפך בולעני ולוחמני יותר ויותר.
חכמת הקבלה עוד תתפוס את מקומה בליבנו שוב כמו בימי בית המקדש, כשנתפוס את הראש ונראה עד לאן הפילוסופיה גררה אותנו, איך בסילוף שבה הפכה את האנושות בכלל ואותנו בפרט לחברה שבה אנשים נבנים על חורבן האחר, ואיך אפשרה לנו להתפלג למחנות-מחנות בלי סוף.
כשזה יכה בנו חזק ויכאב לנו מאוד, נרצה להשתנות וחכמת ישראל תחזור לחיות בינינו, לבנות מחדש את העם, ואיתנו יבנה גם כל העולם.
Tumblr media
1 note · View note
news247israel · 5 months
Link
​ ניתן לשמור את המאמר ברשימת ההקראה על ידי לחיצה על כפתור ה-⭐ באתר ולהכנס אליו מאוחר יותר ] זה רשמי: האפליקציה NEWS247 זמינה להורדה באנדרואיד https://play.google.com/store/apps/details?id=com.app.news247 לקבוצת העדכונים בזמן אמת בטלגרם: https://t.me/news247il
0 notes
rabash-maamarim · 8 months
Text
לעולם ימכור אדם קורות ביתו
תשמ"ד - מאמר ט' 1984 - מאמר 9
"אמר רבי יהודה, אמר רב, לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו" (שבת קכ"ט). ויש להבין, מהו הדיוק "קורות ביתו", ומהי החשיבות של מנעלים, עד כדי כך שכדאי למכור קורות ביתו בשביל זה, היינו בכדי שתהיה לו היכולת לקחת נעלים לרגליו.
ויש לפרש את זה על דרך העבודה. הנה "קורות ביתו" הוא מלשון "מקרה", היינו כל מה שעבר על אדם בביתו. היות שהאדם מובן לנו בשתי הבחנות: בידע, היינו בשכל, ובהרגשה, זאת אומרת, מה שהאדם מרגיש בלבו, אם טוב לו או חס ושלום להיפך. והנה המקרים האלו, שעוברים על האדם, מעוררים לו שאלות בחיי יום יום. וזה נוהג בין אדם למקום, וכמו כן בין אדם לחבירו.
בין אדם למקום. היינו, שיש לו טענות להבורא, מדוע הוא לא ממלא לו כל צרכיו. זאת אומרת, מה שהאדם חושב שחסר לו, הבורא צריך למלאות לו. מטעם הכלל, שמדרך הטוב להטיב. ולפעמים יש לו טענות, כאילו הוא מרגיש להיפך, שמצבו הוא תמיד ברע ביחס לאחרים, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממה שיש לו.
נמצא, שהוא בבחינת מרגלים, שמדברים על ההנהגה העליונה חס ושלום, מסיבת שהוא לא מרגיש את הטוב והעונג בהחיים שלו, וקשה לו לומר: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". נמצא, שהוא אז בבחינת מרגלים.
ועל זה אמרו חז"ל (ברכות, נ"ד) "חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה".
כי הבסיס של היהדות בנוי על האמונה למעלה מהדעת. היינו, שלא להסתמך על מה שהשכל מחייב אותו לחשוב, ולדבר, ולעשות, אלא להאמין בהשגח�� עליונה, שהיא בבחינת טוב ומטיב. שדוקא ע"י זה שמצדיק את ההשגחה עליונה, הוא זוכה אח"כ להשיג ולהרגיש את הטוב והעונג.
ובעל הסולם זצ"ל אמר משל, על מה שיש לאדם טענות ותביעות להבורא, שהוא לא עונה לו על משאלותיו. שזה דומה לאדם, שהולך עם ילד קטן ברחוב, והילד בוכה בבכיות איומות. וכל אנשים שברחוב מסתכלים על האב, איזה מן אכזריות נמצאת באדם זה, שהוא יכול לשמוע בקול בכיותיו ואינו שם לב לכל זה. לאנשים ברחוב הילד מעורר רחמים עם בכיותיו, ולאדם הזה, שהוא אביו, אינו כך. הלא יש כלל, "כרחם אב על בנים".
והנה לקול בכיות הילד, הלכו אנשים אל אביו ושאלו, איפה הרחמנות של אביו. אז אביו השיב להם, ומה אני יכול לעשות, שבני, מחמד נפשי, שאני שומר עליו כבבת עיני, דורש ממני, שאני אתן לו סיכה, לדקור את עיניו, מסיבת שמגרד לו בעינים. האם בזה שאני לא ממלא את משאלותיו, אני נקרא "אכזר". או מטעם רחמנות עליו, אני לא אתן לו, שידקור את עיניו, וישאר סימא ועיור לעולמים.
אי לזאת, אנו צריכים להאמין, שכל מה שהבורא נותן לנו, הוא לטובתינו. הגם שאנו צריכים להתפלל על כל צרה שלא תבוא, שהבורא יסיר ממנו את הצרות האלו. אבל אנו צריכים לדעת, שתפלה לחוד, ועניית התפלה לחוד. זאת אומרת, אם אנו עשינו את מה שעלינו לעשות, אז הבורא עושה מה שהוא טוב בשבילנו, כמשל הנ"ל. ועל זה נאמר "וה' הטוב בעיניו יעשה".
וכמו כן אותו ענין נוהג בין אדם לחבירו. היינו כנ"ל, ש"ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו". זאת אומרת, שאדם צריך למכור "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר לאהבת חברים. שיש לאדם שאלות וטענות על חבירו, היות שהוא עובד במסירות לאהבת חברים, ואין הוא רואה שום תגובה מצד החברים, שיעזרו לו משהו, וכולם מתנהגים עמו לא לפי הבנתו, שצריך להיות באהבת חברים. דהיינו, שכל אחד ידבר עם חבירו בצורה המכובדת ביותר, כמו שנהוג בין אנשים מכובדים.
וכמו כן במעשה, הוא לא רואה שום פעולה מצד החברים, שיהיה לו על מה להסתכל, שיש כאן ענין של אהבת חברים, אלא הכל מתנהג כרגיל, כמו בין סתם אנשים, שעוד לא היה להם ענין להתאסף ולהחליט, שצריכים לעשות חברה, שתהיה בהם אהבת חברים, שכל אחד ידאוג לטובת הזולת.
אם כן, הוא רואה עכשיו, שאין על מי להסתכל, שמי שהוא יעסוק באהבת חברים. והיות שהוא מרגיש, שהוא היחידי שהולך בדרך הישר, ועל כולם הוא מסתכל בעין של לעג וקלס, וזה נקרא "מרגלים", שמרגל אחר החברים, לראות אם מתנהגים כסדר נגדו באהבת הזולת. היות שכל הזמן הוא שומע, שהחברים דורשים כל היום, שעיקר הוא אהבת הזולת. והוא רוצה באמת לראות, אם זה תוכו כברו.
ואז הוא רואה, שהכל הוא משפה ולחוץ. ואפילו בדיבורו הוא רואה, שאין שם שום אהבת הזולת, שזה דבר הכי קטן באהבת הזולת. דהיינו שאם הוא שואל ממנו איזה דבר, הוא עונה לו כלאחר יד, בלי תשומת לב, לא כדרך שעונים לחבר, אלא הכל בקרירות, כאילו הוא רוצה להפטר ממנו.
ואל תשאלו אותי, אם אני חושב על אהבת הזולת, מדוע אני עושה בקורת, אם החבר שלי אוהב אותי, כאילו אהבת חברים נתייסדה על בסיס של אהבה עצמית. לכן אני רוצה לראות, מה הרויח אהבה עצמית שלי מכל העסק הזה. לא כך הוא מחשבותי. אלא אני באמת רוצה באהבת הזולת.
ולכן הייתי מעונין בחברה זו שנתייסדה, בכדי שאני אראה, שכל אחד ואחד עוסק באהבת הזולת, שע"י זה כח הקטן שלי, שיש לי באהבת הזולת, יתרבה ויתגדל ע"י זה, ויהיה לי כח לעבוד באהבת הזולת, בכח יותר גדול מכפי שיש לי מכח עצמי. ועכשיו אני רואה, שלא הרוחתי כלום, כי אני רואה "אין עושה טוב גם אחד". אם כן, יותר טוב יהיה, אם אני לא אהיה עמהם, ואני לא אלמד ממעשיהם.
ועל זה באה התשובה, אם חברה שנתייסדה על אנשים מסוימים, ובעת שהתאספו, בטח היה מי שהוא, שרצה אז ליסוד את החבורא זו דוקא, בטח היה מברר אנשים אלו, שהם מתאימים לזה. היינו שיש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה.
לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה.
וזה דומה כמו שאמר פעם בעל הסולם זצ"ל, ששאל, מה זה ענין כריתת ברית בין שני חברים, כמו שמצינו בתורה (וירא, שישי) "ויקח אברהם צאן ובקר, ויתן לאבימלך, ויכרתו שניהם ברית". ושאל, אם שניהם אוהבים זה לזה, ובטח אז שניהם עושים טובות זה לזה, ומובן מאליו, בזמן שאין האהבה נמצאת ביניהם, שמשום איזו סיבה שהיא האהבה נחלשה, בטח שאין הם עושים טובות זו לזו. אם כן מה מועיל את הכריתת ברית ביניהם.
ותירוץ, שהברית מה שהם עושים, אין זה על עכשיו, משום שעכשיו, בזמן שהאהבה מורגשת ביניהם, אין צורך לכריתת ברית. אלא הכריתת ברית נעשתה בכוונה תחילה על העתיד לבוא. היינו לאחר זמן, יכול להיות שהם לא ירגישו את האהבה כמו עכשיו, שגם אז יקיימו ביניהם היחסים כמקדם. ועל זה באה הכריתת ברית.
ולעינינו גם כן, הגם שעכשיו לא מרגישים את האהבה, כמו שהיתה בעת התיסדות החברה, מכל מקום כל אחד צריך להתגבר על דעתו וללכת למעלה מהדעת. ואז ע"י זה יתוקן הכל. וכל אחד ידון את חבירו לכף זכות.
ובזה נבין את דברי חז"ל, מה שאמרו "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליו לרגליו". "מנעליו" הוא מלשון "נעילת דלת", שפירושו "סגירה". שהאדם, לאחר שריגל את חברו, ש"ריגל" הוא מלשון "רגלים", שימכור אדם "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר בין אדם לחבירו, היינו שיש לו מרגלים, שאומרים לו דיבה רעה על החברים.
אז "ימכור הכל". זאת אומרת, שיוציא את כל המקרים, מה שהרגליו הביאו לו, ויקח במקום זה "מנעליו לרגלו". שהכוונה היא, שיסגור את כל המרגלים, כאילו אינם עוד בארץ. וכל השאלות ותביעות שיש עליהם, יסגור אותם. ואז הכל על מקומו יבוא בשלום.
0 notes
surmom · 10 months
Text
פונדקאות לפי ההלכה: האם פונדקאות מותרת לפי היהדות וכיצד מתבצע התהליך בישראל?
http://dlvr.it/SsJdJj
0 notes
Text
לעולם ימכור אדם קורות ביתו
תשמ"ד - מאמר ט' 1984 - מאמר 9
"אמר רבי יהודה, אמר רב, לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו" (שבת קכ"ט). ויש להבין, מהו הדיוק "קורות ביתו", ומהי החשיבות של מנעלים, עד כדי כך שכדאי למכור קורות ביתו בשביל זה, היינו בכדי שתהיה לו היכולת לקחת נעלים לרגליו.
ויש לפרש את זה על דרך העבודה. הנה "קורות ביתו" הוא מלשון "מקרה", היינו כל מה שעבר על אדם בביתו. היות שהאדם מובן לנו בשתי הבחנות: בידע, היינו בשכל, ובהרגשה, זאת אומרת, מה שהאדם מרגיש בלבו, אם טוב לו או חס ושלום להיפך. והנה המקרים האלו, שעוברים על האדם, מעוררים לו שאלות בחיי יום יום. וזה נוהג בין אדם למקום, וכמו כן בין אדם לחבירו.
בין אדם למקום. היינו, שיש לו טענות להבורא, מדוע הוא לא ממלא לו כל צרכיו. זאת אומרת, מה שהאדם חושב שחסר לו, הבורא צריך למלאות לו. מטעם הכלל, שמדרך הטוב להטיב. ולפעמים יש לו טענות, כאילו הוא מרגיש להיפך, שמצבו הוא תמיד ברע ביחס לאחרים, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממה שיש לו.
נמצא, שהוא בבחינת מרגלים, שמדברים על ההנהגה העליונה חס ושלום, מסיבת שהוא לא מרגיש את הטוב והעונג בהחיים שלו, וקשה לו לומר: "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". נמצא, שהוא אז בבחינת מרגלים.
ועל זה אמרו חז"ל (ברכות, נ"ד) "חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה".
כי הבסיס של היהדות בנוי על האמונה למעלה מהדעת. היינו, שלא להסתמך על מה שהשכל מחייב אותו לחשוב, ולדבר, ולעשות, אלא להאמין בהשגחה עליונה, שהיא בבחינת טוב ומטיב. שדוקא ע"י זה שמצדיק את ההשגחה עליונה, הוא זוכה אח"כ להשיג ולהרגיש את הטוב והעונג.
ובעל הסולם זצ"ל אמר משל, על מה שיש לאדם טענות ותביעות להבורא, שהוא לא עונה לו על משאלותיו. שזה דומה לאדם, שהולך עם ילד קטן ברחוב, והילד בוכה בבכיות איומות. וכל אנשים שברחוב מסתכלים על האב, איזה מן אכזריות נמצאת באדם זה, שהוא יכול לשמוע בקול בכיותיו ואינו שם לב לכל זה. לאנשים ברחוב הילד מעורר רחמים עם בכיותיו, ולאדם הזה, שהוא אביו, אינו כך. הלא יש כלל, "כרחם אב על בנים".
והנה לקול בכיות הילד, הלכו אנשים אל אביו ושאלו, איפה הרחמנות של אביו. אז אביו השיב להם, ומה אני יכול לעשות, שבני, מחמד נפשי, שאני שומר עליו כבבת עיני, דורש ממני, שאני אתן לו סיכה, לדקור את עיניו, מסיבת שמגרד לו בעינים. האם בזה שאני לא ממלא את משאלותיו, אני נקרא "אכזר". או מטעם רחמנות עליו, אני לא אתן לו, שידקור את עיניו, וישאר סימא ועיור לעולמים.
אי לזאת, אנו צריכים להאמין, שכל מה שהבורא נותן לנו, הוא לטובתינו. הגם שאנו צריכים להתפלל על כל צרה שלא תבוא, שהבורא יסיר ממנו את הצרות האלו. אבל אנו צריכים לדעת, שתפלה לחוד, ועניית התפלה לחוד. זאת אומרת, אם אנו עשינו את מה שעלינו לעשות, אז הבורא עושה מה שהוא טוב בשבילנו, כמשל הנ"ל. ועל זה נאמר "וה' הטוב בעיניו יעשה".
וכמו כן אותו ענין נוהג בין אדם לחבירו. היינו כנ"ל, ש"ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו". זאת אומרת, שאדם צריך למכור "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר לאהבת חברים. שיש לאדם שאלות וטענות על חבירו, היות שהוא עובד במסירות לאהבת חברים, ואין הוא רואה שום תגובה מצד החברים, שיעזרו לו משהו, וכולם מתנהגים עמו לא לפי הבנתו, שצריך להיות באהבת חברים. דהיינו, שכל אחד ידבר עם חבירו בצורה המכובדת ביותר, כמו שנהוג בין אנשים מכובדים.
וכמו כן במעשה, הוא לא רואה שום פעולה מצד החברים, שיהיה לו על מה להסתכל, שיש כאן ענין של אהבת חברים, אלא הכל מתנהג כרגיל, כמו בין סתם אנשים, שעוד לא היה להם ענין להתאסף ולהחליט, שצריכים לעשות חברה, שתהיה בהם אהבת חברים, שכל אחד ידאוג לטובת הזולת.
אם כן, הוא רואה עכשיו, שאין על מי להסתכל, שמי שהוא יעסוק באהבת חברים. והיות שהוא מרגיש, שהוא היחידי שהולך בדרך הישר, ועל כולם הוא מסתכל בעין של לעג וקלס, וזה נקרא "מרגלים", שמרגל אחר החברים, לראות אם מתנהגים כסדר נגדו באהבת הזולת. היות שכל הזמן הוא שומע, שהחברים דורשים כל היום, שעיקר הוא אהבת הזולת. והוא רוצה באמת לראות, אם זה תוכו כברו.
ואז הוא רואה, שהכל הוא משפה ולחוץ. ואפילו בדיבורו הוא רואה, שאין שם שום אהבת הזולת, שזה דבר הכי קטן באהבת הזולת. דהיינו שאם הוא שואל ממנו איזה דבר, הוא עונה לו כלאחר יד, בלי תשומת לב, לא כדרך שעונים לחבר, אלא הכל בקרירות, כאילו הוא רוצה להפטר ממנו.
ואל תשאלו אותי, אם אני חושב על אהבת הזולת, מדוע אני עושה בקורת, אם החבר שלי אוהב אותי, כאילו אהבת חברים נתייסדה על בסיס של אהבה עצמית. לכן אני רוצה לראות, מה הרויח אהבה עצמית שלי מכל העסק הזה. לא כך הוא מחשבותי. אלא אני באמת רוצה באהבת הזולת.
ולכן הייתי מעונין בחברה זו שנתייסדה, בכדי שאני אראה, שכל אחד ואחד עוסק באהבת הזולת, שע"י זה כח הקטן שלי, שיש לי באהבת הזולת, יתרבה ויתגדל ע"י זה, ויהיה לי כח לעבוד באהבת הזולת, בכח יותר גדול מכפי שיש לי מכח עצמי. ועכשיו אני רואה, שלא הרוחתי כלום, כי אני רואה "אין עושה טוב גם אחד". אם כן, יותר טוב יהיה, אם אני לא אהיה עמהם, ואני לא אלמד ממעשיהם.
ועל זה באה התשובה, אם חברה שנתייסדה על אנשים מסוימים, ובעת שהתאספו, בטח היה מי שהוא, שרצה אז ליסוד את החבורא זו דוקא, בטח היה מברר אנשים אלו, שהם מתאימים לזה. היינו שיש בכל אחד מהם ניצוצין של אהבת הזולת. אלא שהניצוץ לא היה יכול להדליק את אור האהבה, שיאיר בכל הפרט. לכן הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה.
לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה.
וזה דומה כמו שאמר פעם בעל הסולם זצ"ל, ששאל, מה זה ענין כריתת ברית בין שני חברים, כמו שמצינו בתורה (וירא, שישי) "ויקח אברהם צאן ובקר, ויתן לאבימלך, ויכרתו שניהם ברית". ושאל, אם שניהם אוהבים זה לזה, ובטח אז שניהם עושים טובות זה לזה, ומובן מאליו, בזמן שאין האהבה נמצאת ביניהם, שמשום איזו סיבה שהיא האהבה נחלשה, בטח שאין הם עושים טובות זו לזו. אם כן מה מועיל את הכריתת ברית ביניהם.
ותירוץ, שהברית מה שהם עושים, אין זה על עכשיו, משום שעכשיו, בזמן שהאהבה מורגשת ביניהם, אין צורך לכריתת ברית. אלא הכריתת ברית נעשתה בכוונה תחילה על העתיד לבוא. היינו לאחר זמן, יכול להיות שהם לא ירגישו את האהבה כמו עכשיו, שגם אז יקיימו ביניהם היחסים כמקדם. ועל זה באה הכריתת ברית.
ולעינינו גם כן, הגם שעכשיו לא מרגישים את האהבה, כמו שהיתה בעת התיסדות החברה, מכל מקום כל אחד צריך להתגבר על דעתו וללכת למעלה מהדעת. ואז ע"י זה יתוקן הכל. וכל אחד ידון את חבירו לכף זכות.
ובזה נבין את דברי חז"ל, מה שאמרו "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעליו לרגליו". "מנעליו" הוא מלשון "נעילת דלת", שפירושו "סגירה". שהאדם, לאחר שריגל את חברו, ש"ריגל" הוא מלשון "רגלים", שימכור אדם "קורות ביתו", היינו כל המקרים שעבר על ביתו בקשר בין אדם לחבירו, היינו שיש לו מרגלים, שאומרים לו דיבה רעה על החברים.
אז "ימכור הכל". זאת אומרת, שיוציא את כל המקרים, מה שהרגליו הביאו לו, ויקח במקום זה "מנעליו לרגלו". שהכוונה היא, שיסגור את כל המרגלים, כאילו אינם עוד בארץ. וכל השאלות ותביעות שיש עליהם, יסגור אותם. ואז הכל על מקומו יבוא בשלום
0 notes